נבי סמואל

מפת האתר

קבר שמואל הנביא

מבט אל המצודה


נבי סמואל (במקום הכפר נבי צמויל)

* שרותים: סבירים בכניסה
קיוסק: חסיד עם מיחם שמכין בכוס קלקר תה או נס קפה או בוץ – קצת עלוב אבל כשקר מתקבל בברכה מאד. מוכר גם כיפות ענק וקלטות מוסיקה.
נבי סמואל – האתר נמצא מצפון מערב לירושלים כ- 1 ק"מ צפ-מע לרמות על ראש הר שגובהו 908 מ'. במקום שרידים מתקופת הברזל והלאה. המבנה הבולט הינו מצודה צלבנית שהמשיכה לממלוכית ולעותמנית. במקום מסגד הבנוי על כנסיה צלבנית. זהו מקום הכפר נבי צמויל. האתר מקודש לשלוש הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. כיום הוכרז ההר בשלמותו הוכרז כגן לאומי, אך עם זאת קיים כפר קטן במזרח ההר. לכפר יש מוכתר אך רק כ-20 משפחות. הוא נמצא בתחום גדר ההפרדה ואינו מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית.

המקום שימש כאתר עלייה לרגל ליהודים. בתקופה העותמנית היו סיכסוכים בין יהודים ומוסלמים על המקום והוא הפך ב- 1735 למסגד. כיום המקום משמש רק כמקום תפילה יהודי. בתחתית המבנה מערת קבורה המזוהה עם קבר שמואל הנביא ובה מקום תפילה למטה עם הפרדה בין גברים לנשים.

הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה" Mons Gaudi כי ממנו ראו לראשונה את ירושלים. מכאן גם הביט ריצ'ארד לב הארי אל עבר העיר שלא כבש ולכן לא נכנס אליה. הכנסיה הוקמה ב- 1157 וסביבה התפתח היישוב. לפי בנבנישתי הוקמה במקום כנסיה ביזנטית. בתקופה הצלבנית הוקם מנזר ע"י נזירים פרמונסטרטנסים שקיבלו את המקום מבלדווין השני יחד עם נחלאות שהשתרעו עד אל בירה ובית איכסא. מדרום לנבי סמואל שרידי חורבה מהתקופה הצלבנית בשם אל בורג'.
צלאח א-דין כבש את המצודה ב- 1187 ומאוחר יותר נהרסה ע"י מוע'טם עיסא, אחינו של צלאח א-דין. הוחזרה, כנראה, לידי הצלבנים בחוזה עם ריצ'ארד מקורנוול ב- 1241.
עדויות על בית כנסת יהודי במקום במאה ה- 15.
במאה ה- 18 הפכו את הכנסיה למסגד עם צריח ע"י אל חלילי (החברוני) הערה לגבי חברון אל חליל (החבר) בערבית כמו חברון (חבר קטן) בעברית. הצריח נהרס במל"ע I ושופץ בתקופת המנדט.
נסיון התיישבות של יהודים במקום ב 1892. היישוב נקרא רמה והוקם ע"י חברת "נחלת ישראל". בתחילה יהודים מירושלים אחר תימנים. אך לאחר מספר שנים ניטש.
במלחמת העולם הראשונה התקיימו כאן קרבות קשים. הדיויזיה הבריטית שכבשה אותו אימצה לעצמה מפתח כסמל כי כבשו את המפתח לירושלים.
קרב קשה ב 23/4/1948 בליל הסדר. חטיבת הראל ויציאה לקרב בניגוד להורות.
במקום שכן הכפר הערבי א-נבי צמויל שנכבש ע"י ישראל ב- 1967.
כיום יש באתר ולידו כולל של ברסלבים.
במקום נערכו חפירות ארכיאולוגית (מטעם הקמ"ט, החופרים מגן, מיכאל). נחשפו שרידים מתקופת הברזל (בית ראשון), התקופה ההלניסטית (חשמונאים), מעט שרידים של מנזר ביזנטי. מצודה צלבנית גדול (50 X 100 מ"ר) עם חציבות נרחבות לפילוס השטח, חציבת אבנים ומקום להערכות סביב המצודה. בחציבות ניתן לראות בליטות אבן שהושארו כדי לאפשר עלייה על הסוסים (אבן הקפצה), לצידן אורוות הבנויות כקמרונות עם אבוסים ושקתות. בתי יוצר (לודא מאיזו תקופה).

זיהוי האתר והקשר לשמואל הנביא:
יש המזהים את האתר עם מצפה, עירו של שמואל הנביא.
העיר בה מת שמואל היא רמה. "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל--וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה; " (שמואל א, כ"ה, 1). וּשְׁמוּאֵל מֵת--וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ (שמואל כח, 3). השם לא נשמר והמיקום לא ידוע. יש המזהים עם תל א- נסבה לפי מסורת חז"ל נפטר שמואל בכ"ח באייר (כמו יום ירושלים בימינו...)
עד החפירות בנבי סמואל היה מקובל שלא יכול להיות שרמה היא נבי סמואל אך מאז גילוי השרידים מתקופת הברזל הפך הזיהוי לאפשרי אם כי לא ודאי. הבדחנים מציעים ששמואל א קבור בתל א-נצבה וכאן קבור שמואל ב...

מסורות מהתקופה הביזנטית מספרות על העברת עצמות שמואל לאסיה הקטנה: הירונימוס מספר על העברת עצמות שמואל בשנת 406, בימי המלך הביזנטי ארקדיוס אל העיר חלקדון שבתרקיה. ההסטוריון היוני קליסטוס מספר על העברת העצמות מחלקדון לקושטא.
אלמוקדסי מספר בשנת 985 את הכפר דיר או מר שמואל בסביבות ירושלים. הכוונה, כנראה לנבי סמואל.
הצלבנים זיהו את נבי סמואל עם שילה ואת רמה עם רמלה (יש בית כנסת קראי על שמו ברמלה וגם מקום בו מזהים את קברו של שמואל).
בנימין מטולדה שעבר בארץ ב- 1173 מספר על קבר שמואל הרמתי ברמלה והעברת העצמות משם לשילה היא שן שמואל דה שילה (סט. שמואל דה שילה). הכוונה היא לנבי סמואל והזיהוי עם נבי סמואל ושילה מוטעה כמובן


יש המזהים את נבי סמואל עם אתר בנייתו של משכן גבעון, אך הדעה המקובלת גורסת כי המשכן שכן בתוככי תחום אל-ג'יב.
תצפית מראש המבנה: ההר חולש על כל סביבתו. (היינו ביום עם רוח נוראית וראות לא טובה כל כך.)
צפון: הכפר אל ג'יב. והעיר רמאללה
צפון-מזרח - הכפר ביר נבאללה, גבעה
ממזרח, שכונותיה הצפוניות של ירושלים
דרום - מזרח, השכונות החרדיות בירושלים ושכונת רמות, שרידי כפר צלבני ברמות 06.
מדרום - כביש 1, הר המנוחות וגבעת שאול
דרום – מערב - יישובי מבשרת, קרית יערים, כופירה (כפירה),
מערב - שיפולי הרי בנימין לעבר מישור החוף
מקום לדיון על משמעות פרוזדור ירושלים, יובלי נחל שורק.

הקשרים מקראיים:
תל אל פול = גבעה – קשר לשמואל ושאול. פילגש בגבעה. אל-ג'יב – גבעון – יהושוע והגבעונים
כביש 443 יורד לשפלה – ציר הסטורי עיקרי לחיבור מישור החוף עם גב ההר. זהו תוואי המלחמות של יהושוע. עמק איילון – "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". (יהושוע י, 12)
מכבים: אולי זה האתר שממנו קרא מתיתיהו "מי לה' אלי".

המסגד:
ישבנו בתוך המסגד והמשכנו לשמוע על האתר וקורותיו. גם כאן היה קר מאד. ביום חם המקום נעים יותר (קריר). יונים ריחפו מעלינו מהתקרה הפרוצה. המחרב שמור אך המקום מוזנח ואינו משמש עוד לתפילת מוסלמים. נמצא בידי משרד הדתות. מסביר את מצב המבנה.
דיון על צורת המבנה. איך מזהים שלבים קודמים. במקום ניתן לראות כי המסגד הינו מבנה אורך היושב בעצם על מבנה רוחב קדום יותר הלא הוא הכנסיה הצלבנית שהוסבה למסגד.

תוספות:
האגדה על אלחנן הנזיר ונבי סמואל ..\..\אתרים שונים\נבי סמואל\קבר שמואל הנביא - (נבי סמואל) - אלחנן הנזיר.htmהנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי

ביבליוגרפיה:
וילנאי ירושלים העתיקה ב עמ' 426 - 437
יואל בן-דב, נבי סמואל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
מ. בנבנישתי, 1984, קרדום 35-36 - ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית, הוצ' אריאל עמ' 244
מאמר " ניכוס המרחב" מאת תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי מאת שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, 'במקום' http://www.bimkom.org/publicationView.asp?publicationId=36#
· מאמר באריאל 105-106 מדצמבר 1994.
בשערייך ירושלים
ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון
עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים,ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור.ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייךבדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל,היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן:"אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים"אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן!ציון, הלא תשאלי...איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התיילו איך נשבענו לך, עיר מלך ונביא,כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי...הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייךבדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי...עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל,פעמוני הזמן קמים בך להלום:את עיר שלם היית בטרם גבול ותילו את תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי.למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי

קרב הראל
ביצוע: שלישיית גשר הירקון מילים ולחן: בובי גיבסון גירסה עברית: חיים חפר

בום בו, בו בום, בום, בוםמחשיך כל היקום ההר אפל הרחוב שחורהעיר גוועת במצור אין לחם אין, אין כלום.בום בו, בו בום, בום, בום הלילה לא ננום נחצה בשקט את הכבישע ם ארבעים כדור לא יששמרני אל רחום.פתחי את התריסים לאט כי מול ביתך עוברים כל אלה שכמעט, כמעט כמעט ולא חוזרים.בום בו, בו בום, בום, בום ליבנו כבר אטום שלושים בנבי סמואל שבעה עשר על הקסטל שיירת נבי דניאל אך אנו עוד נקום.ליל החושך פה למעלה בחובו טומן סכין אם נחזור עוד מן הלילה בעשרים שנה נזקין.אך עוד תראי, את עוד תראיא ת הדרך הפתוחה עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה.מי זה נע שם? זה הרוח,האורב בין השיחים מבטנו הקרוע עוד זוכר קברי אחים. אך עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה. אהובך יצא לקרב אהובך יצא לקרב אבל איפה הוא עכשיו מן הדרך הוא לא שב. מן הדרך הוא לא שב העפר כיסה עיניו את קברו חפרו רעיו כי הוא לא חי עד הבוקר. אם נשוב עוד נערה אם נשוב עוד נערה אם נשוב בחזרה תלבשי שמלה שחורה. תלבשי שמלה שחורה לזכר כל החבורה כי נותרנו עשרה מן הפלוגה עד הבוקר. בום בו, בו בום, בום, בום ליבנו כבר אטום שלושים בנבי סמואל שבעה עשר על הקסטל שיירת נבי דניאל הג'ינג'י מוישה מיכאל מנחם צביקה ושמואלו מוטי גד ובצלאל אך אנו עוד נקום.