Thursday, December 28, 2006

בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים

החייל מאת רופרט ברוק שנהרג במל"ע הראשונה בהיותו בן 27





בית הקברות הבריטי בהר הצופים
התחלת סיור 13:20 סיום 15:10
נקודת מפגש שער הכניסה. מתאים להתחלה.
חנייה: במדחנים לאורך הכביש הראשי. או בכביש הפנימי חינם. היה המון מקום לאורך שביל זה כדאי לנסות לפני ששמים כסף במדחן. או פשוט להגיע באוטובוס להר הצופים ולרדת מול.

ביבליוגרפיה:
מ. בנבנישתי, 1990, עיר המנוחות בתי העלמין של ירושלים, כתר ירושלים עמ' 37 – 48 .


ב"ק צבאי עבור חללי מלחמת העולם הראשונה הבריטים ובני חבר העמים הבריטי וכן חללי אוייב שנמצאו בשטח. הוקם ב- 1927. במקום קבורים 2,539 חללים.
המצבות: צורה אחידה. בראשן חקוק תג היחידה של הנופל, שמו, מספרו האישי, גילו ותאריך נפילתו. על גבי מצבות רבות חקוק סמלו הדתי של החייל, ומתחתיו רשאית המשפחה לנסח כתובת אישית קצרה. במערב בית הקברות מצויות עשרים וארבע מצבות לחיילים יהודיים (
מגן דוד) ומצבות נוספות לחיילים איטלקים, תורכים וגרמנים (המצבות בעלות קצה גלי הן מצבות של מוסלמים, בעלות קצה מחודד- של גרמנים). שינוי מסויים מופיע בראש אבן המצבה עצמה להבדיל בין עמים שונים: בריטים גרמנים תורכים
הרקע: ב-
1917 הקמת הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission). לשם הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפשו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. ולכן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם. בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920.
בזמן המלחמה סומנו הקברים ב
צלבי עץ זמניים בסמוך לאזורי הלחימה. רק לאחר שהועדה האימפריאלית קיבלה את האחריות הפכו את הריכוזים הללו לבתי קבורת. בית הקברות בירושלים הושלם ב- 1927 והוא האחרון. ב"ק נוספים נמצאים בעזה, באר שבע, רמלה, דיר אל בלח ובחיפה
בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בישראל מתקיימים טקסים צבאיים מלאים בימי הזיכרון הבריטי (
11 בנובמבר), והאוסטרלי והניו זילנדי (25 באפריל ו 31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות. המשרד שמרכז את הטקסים יושב ברמלה 08-92211220. עקב גודלו המצומצם של הסגל הקונסולרי בארץ לא נערכים כל הטקסים בעת ובעונה אחת.
מיקום בית הקברות בירושלים שילוב של שיקולים פרגמטיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה יחד עם הנוף המופלא הנשקף מ
הר הצופים על הקשריו ההסטוריים והדתיים. בכנסיה רשום אמנם שהאדמה ניתנה לבריטים ע"י בני הארץ כאות תודה אך בפועל הם רכשו את האדמה בכסף. במקור רצו לרכוז את השטח שמדרום מערב לב"ק הנוכחי אך לא קיבלו אישור. ב- 1976 מחווה של עיריית ירושלים שקיבלה החלטה להשאיר את השטח מול הב"ק ללא בנייה לגובה שתסתיר את הנוף.
סיור במקום:
לבית הקברות צורה כללית של צלב. נכנסים משער כניסה והולכים לאורך שדירה מרכזית עד הקפלה. מצידי השביל חלקות הקברים. אין סימון הפרדה בין חלקת כל קבר וקבר אלא המצבות עומדות בשורות ברווחים קבועים.
שער הכניסה – זו למעשה
מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח האימפריאלי, אשר תגיהן מסותתים באבן מצדי השער. מעליו יש כתובת הקדשה באנגלית, עברית וערבית. מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרליים שנפלו בקרבות על ארץ ישראל.
חצר: גינון מושקע. יש במקום עץ קטלב וכן ניטעו ממנו עוד כמה קטלבים צעירים לשמור על השושלת. עכשיו דצמבר העונה בה יש פרי.
הציר המרכזי של בית הקברות פונה לעיר העתיקה ולמקומות הקדושים, ועל ציר זה עומדים האלמנטים הארכיטקטוניים: לפני השער יש מרפסת עגולה שממנה אפשר לצפות אל הנוף, ממול ניצבת ה
קפלה ובחזיתה אבן הזיכרון. ציר הרוחב חוצה את ציר האורך באופן שיוצר צלב, ובנקודת הצטלבות השבילים ניצב צלב ההקרבה.
בשדרה המרכזית ניצבים "צלב ההקרבה" ו"אבן הזיכרון", שני מונומנטים סמליים הקבועים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה מורכב על פי ביטויו של
רודיארד קיפלינג מ"חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב" והוא סימל את ההקרבה בקרב. אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוקות שלוש מילים שהציע קיפלינג, שהיה חבר בועדה האימפריאלית ושכל את בנו היחיד במלחמה: "שמם יכון לעד".
קפלת זכרון - נמצאת בקצה השדרה. חקוקים בה שמות 3,366 הלוחמים שנפלו ב
מצרים ובארץ ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. מעל לקפלה פסלו של סנט ג'ורג' נלחם בדרקון. סט. גו'רג' הוא הפטרון של אנגליה. כעת סגור אפשר לתאם פתיחה עם הגנן אבל לדבריי חיים אין שם משהו מיוחד לראות.

קברי החללים היהודים בצד שמאל (מערב) של בית הקברות. יש כתובות אישיות על חלק ממהמצבות בב"ק. קבר אחים עם שני חללים. נפלו כנראה באותו מקום.

אוגוסטה ויקטוריה

מבט אל המתחם
כנסית העליה לשמים פנים וחוץ

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט פון הוהנצולרן

אוגוסטה ויקטוריה




אוגוסטה ויקטוריה (יש לבטא אאוגוסטֶה Auguste)

כתובת: הר הזיתים רח' רבעה אל-עדויה. ת.ד. 14076 ירושלים 91140
טל: 02-6287704 6273665 פקס: 6273148 מזכירה: אריקה
auguste@netvision.net.il
שעות פתיחה: ב- שבת 8:30 – 13:00 (או בתאום מראש) בימי א' וחגים נוצרים סגור.
תחבורה: אוטובוס עד האוניברסיטה בהר הצופים או ברגל. קוים ממרכז העיר 9 ? (אני חושבת שכבר לא מגיע), 4א מתחנה מרכזית 23, 26, 28.
במקום מאורגנים סיורים, קונצרטים, הרצאות והדרכות לקהל הרחב בגרמנית אנגלית ועברית. ניתן לתאם מראש בטלפון.
שרותים ליד הכנסיה.
יש קפיטריה – לא נכנסתי אליה. לבדוק כמה אנשים יכולים לשבת שם בנוחיות.
את הכנסיה מנהלים היום זוג כמרים מגרמניה (איני יודעת את שם הבעל, הכומרית שמה אולריקה). פגשנו את הכומרית. בחורה צעירה דוברת עברית. מאד חביבה וששה לארח. מעורבת בפעילות לקירוב לבבות ולהסברה על ה"מצב" לתיירים.
הגענו בצהרים ביום קר עם רוח חזקה. השהות בתוך המבנה היתה מבורכת.

מבנה מפואר דמוי טירה "ניאו צלבנית" החולש על העיר מצפון. (כונה לעתים מבצר היוהניטים) הוקם בשנים 1906 – 1910 ע"י קרן הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. האדריכל לייבניץ בעזרת הופמן. הוקם אכסניה לעולי רגל ע"ש אשתו של הקיסר וילהלם השני (1859 – 1941) שביקר בארץ ב- 1898. כיום משמש המקום כבית חולים המנוהל ע"י אונר"א. גודל המתחם 80 דונם והוא נמצא 80 מ' מעל מפלס הר הבית - 810 מ' מעל פני הים.
אלמנטים מרכזים: שער כניסה, דרך לגן שבמרכזו בניין מונומנטלי הכולל 3 חלקים: מבנה סביב החצר, כנסיה ומגדל פעמונים. במקום בית הגנן לשעבר נמצא "המכון הגרמני פרוטסטנטי לארכיאולוגיה בארץ הקודש" ובו ספריה. בחצר אורני סלע וארזים שנטעו ב- 1908. גילם היום בני 98 שנה עוד מעט 100!

המבנה מאופיין בארכיטקטורה בסגנון רומנסקי - צלבני. מכונה "ניאו צלבני" ריבוי סמלים בסגנון צלבני (אבירים, לבוש ימה"בי) וגרמני לאומי (נשרים ושלטי אבירים גרמניים). רוב הציוד והפריטים יוצרו בגרמניה ואוסטריה והובא ארצה באניה מיוחדת שיצאה מהמבורג לנמל יפו. חלק קטן מהדגמים הוכנו בבית היתומים שנלר ונשלחו לגרמניה לביצוע. הפעמונים הובאו ברכבת מיוחדת. צבעים וציירים הובאו ממצרים. במבנה שולבו חידושים טכנולוגיים כגון צנרת סניטרית משוכללת עבור האמבטיות ובתי השימוש, מאגרי מים לניקוי השרותים שהתמלאו בעזרת מנוע נפט, גנרטור חשמלי ותאורה חשמלית (מפעלי סימנס שוקרט מוינה). יש גם שילוב של אלמנטים מהארכיטקטורה המקומית למשל איבלאק, שימוש בשייש כמו בכיפת הסלע,

ציוני דרך בתולדות המבנה:
1898 – וילהלם ואשתו אוגוסטה מבקרים בארץ. נענים לבקשת בני הקהילה הגרמנית להקמת הגעת הרצל בעקבות וילהלם. במסגרת אותו ביקור נחנכה כנסית הגואל, ונרכשה רשמית הקרקע לכנסית הדורמיציון הקתולית שאבן הפינה שלה וחנוכתה חופפים את האוגוסטה ויקטוריה.
1907 –31 במרץ - הנחת אבן הפינה. 1910 – חנוכת בית ההארחה והכנסיה. המשך עבודות עד 1914.
1914 – במל"ע I מפקדה ראשית של המטה התורכי-גרמני הכללי.
1917 – מפקדת הנציב הבריטי
1921 –שר המושבות צ'רצ'יל התגורר במקום בעת ביקורו בארץ. בקומה השינה של הבי"ח חדר זכרון לזכרו.
1927 – הבניין נפגע מרעש אדמה והבריטים עוזבים לבית מחניים ואחר לארמון הנציב
1939 – המבנה משמש כבית חולים בריטי.
1948 – האחריות למתחם בידי הועד העולמי הלותריני.
1948 – 1949 – בית חולים של הצלב האדום עבור פליטים פלשתינאים. מ- 1950 מוחזק בית החולים ע"י הועד הלותרני העולמי.
1952 – הקמת ביה"ס לאחיות במקום (האם פועל עדיין? – נראה שלא כי לא מוזכר בפרוספקט - לברר)
1996 – עבודות שיפוץ בבית החולים.
כיום – בית חולים המתמחה במחלת הסרטן ומחלות אף-אוזן-גרון. משמש יחד עם אל מקאסד כבית חולים עבור הפלשתינאים שאינם יכולים להכנס לירושלים. אבל, בניית הגדר והמחסומים מונעים מחלקם להגיע למקום.

כניסה ראשית לבית החולים (לא נכנסנו פנימה)
כנסיה לבית החולים גילופים בסגנון צלבני. 10 מלאכים על הקשת ושתי דמויות קדושים בצד מימין סט. ג'ורג' עם צלב מלטזי ומשמאל ישוע?
יש תמיכה של עמודי בטון בחזית הכנסיה – האם תוצאה של הרעש ב- 1927.
לא סיירנו בחצר. במקום פסל של הזוג הקיסרי. אפשר לסייר במקום כבודדים.

כנסית העליה לשמים
* המקום מתאים לישיבה ושיחה. ניתוח האלמנטים בכנסיה, אלמנטים נוצרים ומשמעותם. הבדל בין כנסיות קתוליות ופרוטסטנטיות, ביקור הקיסר וילהלם והשפעתו על ירושלים (פריצת חומה, כיסוי חפיר, נקיון, הריסת מבנים ועוד), טקסי קבלת הפנים, הגעת הרצל, הבנייה הגרמנית בירושלים, מקומה בבנייה האירופית, יחסי גרמניה תורכיה, השינוי במערך הכוחות מאמצע המאה ה- 19.
יש במקום אקוסטיקה טובה. כשמדברים בעייה. צריך לזכור לעצור אחרי כל משפט ולתת להדים להתפוגג (עצה טובה לכל מקום עם אקוסטיקה כזו).
* כשאבוא שוב להביא משקפת כדי לראות פרטי הקישוטים.


זה מקום העליה לשמים של ישוע עפ"י הלותרנים. 32 X 20 מ' שטחו. בנוי בצורת צלב. מעוטר בפסיפסים וציורי גיר, משטחי שייש, גילופי אבן, דמויות הקיסר והקיסרית ויורשי העצר משולבים בעלילות הסטוריות ושמות התורמים והמייסדים. הפסיפסים הוכנו ע"י אותם אומנים שעיצבו את הפסיפסים בכנסית הזכרון ע"ש הקיסר וילהלם בברלין.

האפסיס – מעוטר בשייש ובפסיפסים סביב. במרכז מזבח גלוי כנהוג בכנסיות המערביות במזרחיות המזבח מוסתר ע"י קיר איקונות (איקונוסטזיס). אפסיס זה פונה לדרום בניגוד לכיוון המקובל מזרח. המזבח פונה לדרום כדי לציין את מקום העלייה לשמים. על המזבח שה סמלו של ישוע (הקרבה, עקידה, "שה האלוהים = אגנוס דיאוס).
על הדלת מימין לאפסיס כרסטוגרם – שילוב ש A (אלפה) Ώ (אומגה), X (כי ביוונית) ו- ρ (רו). סמל זה משולב גם בסמל החברה הרוסית לחקירת א"י.

מעוטר פסיפסים בחלקו העליון ושייש בחלקו התחתון. השייש עשוי מפרוסות של אותו לוח המסודרות בסמטריה כל 4 פרוסות יוצרות דגם כמו בכיפת הסלע. במרכז האפסיס אבן עם כתובת ותאריך הנחת אבן הפינה ב- 1907.

האפסיס (אזור המקהלה) – פסיפסים: ישוע עולה לשמים לפי מעשי השליחים (לפי בקשת הקיסרית). רואים את פטרוס עם מפתח ומשמאל פאולוס בגלימה. פולחן המלכים (מלכים בלבוש צלבני כמו מלכי ירושלים הצלבנית?) שמות מלכי ירושלים הצלבנית, הצליבה והעליה לשמים.
מעל חלונות היציע באזור המקהלה: ישוע אצל מריה ומרתה בבתניה, ישוע מנבא את נפילת ירושלים. בחלק התחתון סמלי משפחת הקיסר בזהב וכסף.
מעל אזור המקהלה: תאור העיר הקדושה ירושלים וסביבה 4 מלכים בסגנון צלבני.
תקרת יציע המקהלה הזוג המלכותי בבגדים בסגנון ימה"ב ולצידם דמויות של מלכים צלבניים פרידריך ב', ריצ'ארד לב הארי ועוד.
במרכז תקרת האולם ישוע אחרי תחיית המתים כשליט העולם עם האותיות אלפא ואומגה בידיו. "אני הראשית ואני האחרית" לרגליו השמש והירח. סביבו סמלי ארבעת האונגליסטים, אדם – מתי, אריה – מרכוס, שור – לוקס, נשר- יוחנן. המלאכים העליונים ו- 12 השליחים. לפי חזון המרכבה (יחזקאל א, 19)
כנף שמאלית: שלמה המלך ושני נביאים וממול המלך דוד, הכהן
צולם בידי נדב קירשמלכיצדק והנביא ישעיהו
תקרת יציע המקהלה (מקום העוגב): הזוג הקיסרי בבגדים ימי בינימיים.
עבודות הסיתות עשירה אף מוטיב אינו חוזר על עצמו בעיבוד מעולה.
פסלים בגומחאות: מימין דוד עם הכינור (קרוב לכניסה) ומשמאל משה עם לוחות הברית.
עמודים באדום לבן כעין איבלאק
ריצוף בסגנון ביזנטי דגם מיאנדר בשחור לבן.
חלונות ויטראז צבעוניים עם דגמי עיגולים.

ויטרינת זכוכית עם מוצגים בכניסה לכנסיה. הסברים בגרמנית, אנגלית, עברית (גם ערבית?)
בתוכה: ספרי תנ"ך האחד עם הקדשת וילהלם והשני הקדשת אוגוסטה, מפתח עם סמלי קרן אוגוסטה, סיכה עם פרופילי וילהלם ואוגוסטה שחולקה למשתתפים בטקס הפתיחה, כף סיידים ופטיש מטקס הנחת אבן הפינה, סידור תפילה עברי-גרמני עם תפילה לשלום הקיסר וילהלם השני ו"את המלכה הקיסרית הגבירה אוגוסטא ויקטאריה".
בהמשך בפינה אגן טבילה מוגבה משייש. לפי ההסבר זהו אגן טבילה ביזנטי מהמאה ה- 6 לס' לערך שנמצא באזור ירושלים. האגן בצורת עיגול אם 3 חצאי עיגולים בולטים. באחד המשפך. באחרים ספר אלפה ואומגה, מנורה (כמו בנרות קנדל סטיק) ובאחרון צלב.
באולם כסאות עץ עם מעין מדף קטן בחלקם האחורי. בטח בשביל ספרי התפילה.
ביציע עוגב שהובא במיוחד מגרמניה והותאם לאקוסטיקה במקום.

עלייה לקומה שניה בדרך פינה עם גלויות ופרוספקטים. לאורך גרם המדרגות מפלצות שונות. קשר לחזיונות בספר ההתגלות (האחרון בברית החדשה)? בקומה השניה מאחורי היציע אולם קבלת פנים. אריחי קרמיקה עם תבליטים בגוון כתמתם/חמרה שהובאו מגרמניה. האריחים עשויים בשני דגמים של עיגול בתוך עיגול עם דגם כעין פרח מפנים ו-4 דגים סביב. הדג הוא אחד מסמליו של ישוע.
צילום האריחים: נדב קירש

על הקירות שרידי ציורים. בקיר האחורי שלטי אבירים "מומצאים" כשכל סמל מייצג אדם או גוף הקשורים בבניין: לייבניץ, הופמן, פרנץ פרידריך (הלא הוא פרידריך ברברוסה, אדום הזקן המוזכר במעוז צור) , קייזר וילהלם, קיזרינה ויקטוריה ועוד השמות כתובים על השלט.
תקרת עץ יפה.

מגדל הפעמונים
העלייה בתשלום של כמה שקלים (לא יודעת כמה כי לא שילמנו)
* הייתי חולה מאד ובקושי עליתי עד למעלה, גם הראות לא היתה טובה. הסורגים סביב (דרישה של כוחות הבטחון או יוזמה מקומית?) מפריעים לראיה וגם המסדרון סביב צר. לא נראה לי שזו תצפית חובה אבל אולי ביום יפה וכשאני מרגישה טוב הייתי חושבת אחרת.
** מסתבר כי יש מעלית במקום. האמנם ישנה? לא ראיתי את הכניסה אליה. מוזר אם יש כזו שאיש לא אמר דבר כי אחד המשתתפים בקבוצה היה עם קביים אחרי תאונת אופניים. הוא עלה בכל זאת ואף הגיע לפני...
בכל מקרה אם מגיעים עם קבוצה אפשר להציע למי שלא רוצה לעלות להשאר בינתיים בקפיטריה.
מגדל בגובה 60 מ' גובהו המקורי היה 65 אך הונמך לאחר הרעש של 1927. עולים בהמון מדרגות. המשקיף לעיר העתיקה, מדבר יהודה וים המלח. הגלריה למעלה מסורגת.
הפעמונים הענקיים מרשימים ביותר ויש עליהם כתובת. נראה לי שהכתובות של היצרן ושל הערים שתרמו אותם. לודא.
נקודות עקריות בתצפית: דרום - הרודיון, בבית לחם וכנסיות הר הזיתים הנוספות. מערב: ירושלים המערבית העיר העתיקה והר הבית. ממזרח: רמת מדבר יהודה והרי מואב באופק. בימים של ראות טובה אפשר לראות גם את ים המלח.

חצר פנימית לא היינו בתוכה. היא מוקפת 99 עמודונים בעיצוב שונה כל אחד ממשהנו עם קישוטים שהועתקו מאנדרטאות ומצבות של ערים גרמניות. בור מים ענק בחצר ומבני משק ששימשו כאורוות ובתי מלאכה.

בבניין חדרי שרות רבים, חדרי קריאה ומקום לכ- 60 עד 70 אורחים.


וילהלם השני:
. פרידריך וילהלם ויקטור אלברט פון הוהנצולרן (1859 - 1941) קיסר גרמניה ומלך פרוסיה האחרון בין השנים 1888 ל-1918. כונה בפי האנגלים "Kaiser Bill". נכדה של המלכה ויקטוריה מצד אימו. נפטר באחוזתו ב-5 ביוני 1941. היטלר תכנן בתחילה לערוך לו לוויה מפוארת בברלין, אך לפי צוואתו של וילהלם, גופתו תחזור לגרמניה רק כאשר המונרכיה תקום שוב. הוא נקבר באחוזתו בלוויה צנועה שכללה כמה מהגנרלים ששירתו תחתיו במלחמת העולם הראשונה. בקשתו שדגלי צלב הקרס לא יוצגו בלווייתו לא כובדה. מה היתה דתו של וילהלם עצמו? לפי אולריקה כנראה מהכנסיה המאוחדת.
ויקטוריה: ugusta Viktoria אוגוסטה ויקטוריה (1858 – 1921) כונתה דונה. נשאה בתואר ראש הצלב האדום למרות שלא היתה לה השכלה רפואית. ילדה 7 ילדים.


ביבליוגרפיה:
ד. קרויאנקר, 1996, ירושלים – מדריך טיולים בשכונת ובתים, כתר, ירושלים עמ' 133 – 134
ד. קרויאנקר, 1996, ירושלים – שכונת ובתים – תקופות וסגנונות, כתר, ירושלים עמ' 145 – 146
א. שילר, 1982, ירושלים ואתריה קרדום 21-23 "אוגוסטה ויקטוריה על הר הזיתים" עמ' 214 -215
פרוספקט מהכנסיה

תצפית קיר החיים

8:40 – תצפית "כיכר החיים" (ًWall of Life) : תצפית לדרום ומערב. לכיוון העיר העתיקה והעיר החדשה עם גילה באופק. בנוי מכעין חצי כיכר מוקפת קיר עם שמות התורמים.
גישה לנכים: בכניסה 4 מדרגות עם רום בינוני המקשות על ירידת כסא גלגלים. מעבר להם אפשר להגיע גם עם כסא לדעתי לפחות למדרגה העליונה. קרוב לחנייה ולכביש.
ישיבה: ספלי אבן סביב. נוח לישיבה.
* כדאי להביא משקפת
מקום מתאים לתצפית עיר עתיקה ועיר חדשה. אפשר דיון על קדושת ירושלים בדתות השונות. תחומי ירושלים בתקופות השונות כולל מיקום עיר דוד (לא נראה מכאן).
אם אין אפשרות לתצפית מהר הזיתים יכולה לשמש תחליף.

מראה מהתצפית:
עמק הקדרון, בתי הקברות לאורך החומה המזרחית (א-סחרה), ואדי ג'וז (מקור השם עמק יהושפט -> ג'הושפט -> גוז'. בעברית תורגם לואדי אגוז)
פינה צפון מזרחית של הר הבית: חומה צפונית ומזרחית, שער הרחמים.
בתוך העיר העתיקה: הר הבית, כפת הסלע, אל-אקצא, ישיבת הכותל, כנסית הקבר, כנסית הגואל, מגדל פצאל (לודא שאכן זה מה שראיתי), מגדל פרנציסקני
הר ציון עם הדורמיציון (זווית יפה)
מוזיאון רוקפלר, נוטרדאם, מגדלי בי"ח איטלקי.
עיר מערבית: מגדלי המשרדים והמלונות השונים, מלון המלך דוד, היכל שלמה, היכל העיריה (אמר שרואים ולא ראיתי לבדוק שוב עם משקפת)
הר גילה – לציין שבית לחם וחברון דרומית להם ומכאן כיוון באר שבע, דרך גב ההר (דרך האבות), כביש 60.

דיון על קדושת ירושלים ומקורה:
מסורות מסופטמיות קדומות מאלף שלישי ורביעי (הערה שלי), תקופה כנענית – גורן ארוונה היבוסי. קדושת גרנות בעולם העתיק וגם בתקופות מאוחרות יותר. לדעת חיים לצד הגרנות היו מקדשים (מזכיר מקדש הנמרים ליד עובדה ואומר שבקרבתו גורן - לא בטוח שמוסכם או שרלוונטי – לבדוק בהזדמנות). מיקום גרנות במקום גבוה לצרוך הפרדת החיטה. קשר מקום גבוה ופולחן. באנגלית High place = מקום קדום.
אחד המשתתפים חלק על דברי חיים. דוגמא להתמודדות מדריך עם סיטואציה כזו.

אזכור גרנות כמקום קדוש במקרא:
יוסף לוקח את אביו לקבורה במערת המכפלה ובדרך עוצרים בגורן האטד ויושבים שם שבעה.
"ויבואו עד-גורן האטד, אשר בעבר הירדן, ויספדו-שם, מספד גדול וכבד מאוד; ויעש לאביו אבל, שבעת ימים. " (בראשית נ, 10)
גורן כידון או גורן נכון : אחת התחנות בעת הבאת ארון הברית מקרית יערים לירושלים. במקום זה נהרג עוזא כי נגע בארון. לאחר מכן השאירו את הארון בבית עובד אדום הגיתי שלושה חודשים. בשמואל גם הסיפור על מיכל שצחקה על דוד. "ויבואו, עד-גורן כידון; וישלח עוזא את-ידו, לאחוז את-הארון--כי שמטו, הבקר. וייחר-אף יהוה, בעוזא, ויכהו, על אשר-שלח ידו על-הארון; וימת שם, לפני אלוהים" (דבה"א יג,9-10) "ויבואו, עד-גורן נכון; וישלח עוזא אל-ארון האלוהים, ויאחז בו--כי שמטו, הבקר. וייחר-אף יהוה בעוזא, ויכהו שם האלוהים על-השל; וימת שם, עם ארון האלוהים." (שמואל ב ו, 6-7) * אמנם לא כתוב כאן שהמקום קדוש אך יש אזכור של גורן כתחנה בדרך ואולי אפשר להסיק זאת בעקיפין. בכל מקרה עדות על מקום הנקרא גורן נכון/כדון.

קשר בין גורן ארונה לעיר יבוס וירושלים:
רכישת גורן ארונה (מופיע כארנן – שיבוש) ובניית מזבח כדי לעצור את המגפה שפרצה לאחר המפקד שעשה דוד.
" יח ויבוא-גד אל-דויד, ביום ההוא; ויאמר לו, עלה הקם ליהוה מזבח, בגורן, ארוונה היבוסי. יט ויעל דויד כדבר-גד, כאשר ציווה יהוה. כ וישקף ארוונה, וירא את-המלך ואת-עבדיו, עוברים, עליו; וייצא ארוונה, וישתחו למלך אפיו ארצה. כא ויאמר ארוונה, מדוע בא אדוני-המלך אל-עבדו; ויאמר דויד לקנות מעימך את-הגורן, לבנות מזבח ליהוה, ותיעצר המגפה, מעל העם. כב ויאמר ארוונה אל-דויד, ייקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה הבקר לעולה, והמוריגים וכלי הבקר לעצים. כג הכול, נתן ארוונה המלך--למלך; {ס} ויאמר ארוונה אל-המלך, יהוה אלוהיך ירצך. כד ויאמר המלך אל-ארוונה, לא כי-קנה אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה ליהוה אלוהיי, עולות חינם; וייקן דויד את-הגורן ואת-הבקר, בכסף שקלים חמישים. כה וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; וייעתר יהוה לארץ, ותיעצר המגפה מעל ישראל. {ש} (שמואל ב, כד 18 - 25 )
" טו וישלח האלוהים מלאך לירושלים, להשחיתה, וכהשחית ראה יהוה ויינחם על-הרעה, ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה עומד, עם-גורן אורנן היבוסי. {ס} טז ויישא דויד את-עיניו, וירא את-מלאך יהוה עומד בין הארץ ובין השמיים, וחרבו שלופה בידו, נטויה על-ירושלים; וייפול דויד והזקנים מכוסים בשקים, על-פניהם. יז ויאמר דויד אל-האלוהים הלוא אני אמרתי למנות בעם, ואני-הוא אשר-חטאתי והרע הרעותי, ואלה הצאן, מה עשו; יהוה אלוהיי, תהי נא ידך בי ובבית אבי, ובעמך, לא למגפה. {ס} יח ומלאך יהוה אמר אל-גד, לאמור לדויד: כי יעלה דויד, להקים מזבח ליהוה, בגורן, אורנן היבוסי. יט ויעל דויד בדבר-גד, אשר דיבר בשם יהוה. כ וישב אורנן, וירא את-המלאך, וארבעת בניו עימו, מתחבאים; ואורנן, דש חיטים. כא ויבוא דויד, עד-אורנן; ויבט אורנן, וירא את-דויד, וייצא מן-הגורן, וישתחו לדויד אפיים ארצה. כב ויאמר דויד אל-אורנן, תנה-לי מקום הגורן, ואבנה-בו מזבח, ליהוה; בכסף מלא תנהו לי, ותיעצר המגפה מעל העם. כג ויאמר אורנן אל-דויד קח-לך, ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה נתתי הבקר לעולות, והמוריגים לעצים והחיטים למנחה--הכול נתתי. כד ויאמר המלך דויד, לאורנן, לא, כי-קנה אקנה בכסף מלא: כי לא-אשא אשר-לך, ליהוה, והעלות עולה, חינם. כה וייתן דויד לאורנן, במקום, שקלי זהב, משקל שש מאות. כו וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; ויקרא, אל-יהוה, ויענהו באש מן-השמיים, על מזבח העולה. {ס} כז ויאמר יהוה למלאך, וישב חרבו אל-נדנה. כח בעת ההיא--בראות דויד כי-ענהו יהוה, בגורן אורנן היבוסי; ויזבח, שם. כט ומשכן יהוה אשר-עשה משה במדבר, ומזבח העולה--בעת ההיא: בבמה, בגבעון. ל ולא-יכול דויד ללכת לפניו, לדרוש אלוהים: כי נבעת--מפני, חרב מלאך יהוה. {ס} (דבה"א כא, 15 – 29)
זיהוי של גורן ארונה היבוסי עם מקום המקדש בדבה"ב בתאור בניית מקדש שלמה. "א וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ--אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי." (דבה"ב ג, 1)
פגישת אברהם עם מלכיצדק. אין קישור להר המוריה או לגורן ארונה "יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ." (בראשית יד 18 – 19)
בתאור העקידה יש אזכור של ארץ המוריה הנמצאת מהלך 3 ימים מבאר שבע. אין מיקום גיאוגרפי מדויק. " א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך... ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק. " (בראשית כב 1- 4)
מסורות נוספות ביהדות על קדושת הר הבית וירושלים: אבן השתיה – בריאת העולם, מקום העקידה. לידת אדם הראשון(?).
בנצרות: בתקופה הביזנטית העברת מסורות הקשורות בהר הבית לכנסית הקבר. הר הבית הושאר כמקום עזוב ומקולל עד אחרית הימים. הצלבנים כן ישבו עליו והפכו את כפת הסלע לכנסית האדון.
איסלאם: אימוץ היהדות והנצרות והמסורות הקשורות בהן ולפיכך הר הבית קדוש למוסלמים כי קדוש ליהודים. בתקופה מאוחרת יותר נוספה המסורת על עליית מוחמד לשמים מהר הבית (מסע הלילה, מוזכר בקוראן סורה 17, 1 עם הרחבה בחדית). הקיבלה הקדומה היתה ירושלים. נקבע אמנם שעליה לירושלים היא לא חאג' אבל נחשבה לזיארה והסופים וגם אחרים פקדו אותה. יש גם מסורות הדנות בקדושת האבן והסלע ובהן הסלע מכובד יותר כי באים אליו. למשל המסורת שבאחרית הימים תבוא האבן אל הסלע לירושלים והם יתאחדו.

Tuesday, December 19, 2006

סיור 2 מהר הצופים לנבי סמואל

סרקתי את הפרק הרלוונטי לבית הקברות הבריטי מספרו של בנבנישתי הר המנוחות. כבד מדי . אני יכולה לשלוח למייל של מי שרוצה.

תמונות לסיור 1 גבעת רם והר הצופים



Adrichem, Christiaan van, 1533-1585 מפת כריסטיאן אדריחם המאה ה- 16
תצריב נחושת עם תאור דמיוני של ירושלים



Breydenbach, Bernhard von, d. 1497 מפת ברנרד המאה ה- 15


מפת מידבא מאה 6 לפנה"ס



מפת טין מניפור מ- 1500 לפנה"ס בערך