החייל מאת רופרט ברוק שנהרג במל"ע הראשונה בהיותו בן 27
בית הקברות הבריטי בהר הצופים
התחלת סיור 13:20 סיום 15:10
נקודת מפגש שער הכניסה. מתאים להתחלה.
חנייה: במדחנים לאורך הכביש הראשי. או בכביש הפנימי חינם. היה המון מקום לאורך שביל זה כדאי לנסות לפני ששמים כסף במדחן. או פשוט להגיע באוטובוס להר הצופים ולרדת מול.
ביבליוגרפיה:
מ. בנבנישתי, 1990, עיר המנוחות בתי העלמין של ירושלים, כתר ירושלים עמ' 37 – 48 .
ב"ק צבאי עבור חללי מלחמת העולם הראשונה הבריטים ובני חבר העמים הבריטי וכן חללי אוייב שנמצאו בשטח. הוקם ב- 1927. במקום קבורים 2,539 חללים.
המצבות: צורה אחידה. בראשן חקוק תג היחידה של הנופל, שמו, מספרו האישי, גילו ותאריך נפילתו. על גבי מצבות רבות חקוק סמלו הדתי של החייל, ומתחתיו רשאית המשפחה לנסח כתובת אישית קצרה. במערב בית הקברות מצויות עשרים וארבע מצבות לחיילים יהודיים (מגן דוד) ומצבות נוספות לחיילים איטלקים, תורכים וגרמנים (המצבות בעלות קצה גלי הן מצבות של מוסלמים, בעלות קצה מחודד- של גרמנים). שינוי מסויים מופיע בראש אבן המצבה עצמה להבדיל בין עמים שונים: בריטים גרמנים תורכים
הרקע: ב-1917 הקמת הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission). לשם הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפשו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. ולכן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם. בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920.
בזמן המלחמה סומנו הקברים בצלבי עץ זמניים בסמוך לאזורי הלחימה. רק לאחר שהועדה האימפריאלית קיבלה את האחריות הפכו את הריכוזים הללו לבתי קבורת. בית הקברות בירושלים הושלם ב- 1927 והוא האחרון. ב"ק נוספים נמצאים בעזה, באר שבע, רמלה, דיר אל בלח ובחיפה
בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בישראל מתקיימים טקסים צבאיים מלאים בימי הזיכרון הבריטי (11 בנובמבר), והאוסטרלי והניו זילנדי (25 באפריל ו 31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות. המשרד שמרכז את הטקסים יושב ברמלה 08-92211220. עקב גודלו המצומצם של הסגל הקונסולרי בארץ לא נערכים כל הטקסים בעת ובעונה אחת.
מיקום בית הקברות בירושלים שילוב של שיקולים פרגמטיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה יחד עם הנוף המופלא הנשקף מהר הצופים על הקשריו ההסטוריים והדתיים. בכנסיה רשום אמנם שהאדמה ניתנה לבריטים ע"י בני הארץ כאות תודה אך בפועל הם רכשו את האדמה בכסף. במקור רצו לרכוז את השטח שמדרום מערב לב"ק הנוכחי אך לא קיבלו אישור. ב- 1976 מחווה של עיריית ירושלים שקיבלה החלטה להשאיר את השטח מול הב"ק ללא בנייה לגובה שתסתיר את הנוף.
סיור במקום:
לבית הקברות צורה כללית של צלב. נכנסים משער כניסה והולכים לאורך שדירה מרכזית עד הקפלה. מצידי השביל חלקות הקברים. אין סימון הפרדה בין חלקת כל קבר וקבר אלא המצבות עומדות בשורות ברווחים קבועים.
שער הכניסה – זו למעשה מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח האימפריאלי, אשר תגיהן מסותתים באבן מצדי השער. מעליו יש כתובת הקדשה באנגלית, עברית וערבית. מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרליים שנפלו בקרבות על ארץ ישראל.
חצר: גינון מושקע. יש במקום עץ קטלב וכן ניטעו ממנו עוד כמה קטלבים צעירים לשמור על השושלת. עכשיו דצמבר העונה בה יש פרי.
הציר המרכזי של בית הקברות פונה לעיר העתיקה ולמקומות הקדושים, ועל ציר זה עומדים האלמנטים הארכיטקטוניים: לפני השער יש מרפסת עגולה שממנה אפשר לצפות אל הנוף, ממול ניצבת הקפלה ובחזיתה אבן הזיכרון. ציר הרוחב חוצה את ציר האורך באופן שיוצר צלב, ובנקודת הצטלבות השבילים ניצב צלב ההקרבה.
בשדרה המרכזית ניצבים "צלב ההקרבה" ו"אבן הזיכרון", שני מונומנטים סמליים הקבועים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה מורכב על פי ביטויו של רודיארד קיפלינג מ"חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב" והוא סימל את ההקרבה בקרב. אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוקות שלוש מילים שהציע קיפלינג, שהיה חבר בועדה האימפריאלית ושכל את בנו היחיד במלחמה: "שמם יכון לעד".
קפלת זכרון - נמצאת בקצה השדרה. חקוקים בה שמות 3,366 הלוחמים שנפלו במצרים ובארץ ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. מעל לקפלה פסלו של סנט ג'ורג' נלחם בדרקון. סט. גו'רג' הוא הפטרון של אנגליה. כעת סגור אפשר לתאם פתיחה עם הגנן אבל לדבריי חיים אין שם משהו מיוחד לראות.
קברי החללים היהודים בצד שמאל (מערב) של בית הקברות. יש כתובות אישיות על חלק ממהמצבות בב"ק. קבר אחים עם שני חללים. נפלו כנראה באותו מקום.
התחלת סיור 13:20 סיום 15:10
נקודת מפגש שער הכניסה. מתאים להתחלה.
חנייה: במדחנים לאורך הכביש הראשי. או בכביש הפנימי חינם. היה המון מקום לאורך שביל זה כדאי לנסות לפני ששמים כסף במדחן. או פשוט להגיע באוטובוס להר הצופים ולרדת מול.
ביבליוגרפיה:
מ. בנבנישתי, 1990, עיר המנוחות בתי העלמין של ירושלים, כתר ירושלים עמ' 37 – 48 .
ב"ק צבאי עבור חללי מלחמת העולם הראשונה הבריטים ובני חבר העמים הבריטי וכן חללי אוייב שנמצאו בשטח. הוקם ב- 1927. במקום קבורים 2,539 חללים.
המצבות: צורה אחידה. בראשן חקוק תג היחידה של הנופל, שמו, מספרו האישי, גילו ותאריך נפילתו. על גבי מצבות רבות חקוק סמלו הדתי של החייל, ומתחתיו רשאית המשפחה לנסח כתובת אישית קצרה. במערב בית הקברות מצויות עשרים וארבע מצבות לחיילים יהודיים (מגן דוד) ומצבות נוספות לחיילים איטלקים, תורכים וגרמנים (המצבות בעלות קצה גלי הן מצבות של מוסלמים, בעלות קצה מחודד- של גרמנים). שינוי מסויים מופיע בראש אבן המצבה עצמה להבדיל בין עמים שונים: בריטים גרמנים תורכים
הרקע: ב-1917 הקמת הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission). לשם הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפשו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. ולכן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם. בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920.
בזמן המלחמה סומנו הקברים בצלבי עץ זמניים בסמוך לאזורי הלחימה. רק לאחר שהועדה האימפריאלית קיבלה את האחריות הפכו את הריכוזים הללו לבתי קבורת. בית הקברות בירושלים הושלם ב- 1927 והוא האחרון. ב"ק נוספים נמצאים בעזה, באר שבע, רמלה, דיר אל בלח ובחיפה
בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בישראל מתקיימים טקסים צבאיים מלאים בימי הזיכרון הבריטי (11 בנובמבר), והאוסטרלי והניו זילנדי (25 באפריל ו 31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות. המשרד שמרכז את הטקסים יושב ברמלה 08-92211220. עקב גודלו המצומצם של הסגל הקונסולרי בארץ לא נערכים כל הטקסים בעת ובעונה אחת.
מיקום בית הקברות בירושלים שילוב של שיקולים פרגמטיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה יחד עם הנוף המופלא הנשקף מהר הצופים על הקשריו ההסטוריים והדתיים. בכנסיה רשום אמנם שהאדמה ניתנה לבריטים ע"י בני הארץ כאות תודה אך בפועל הם רכשו את האדמה בכסף. במקור רצו לרכוז את השטח שמדרום מערב לב"ק הנוכחי אך לא קיבלו אישור. ב- 1976 מחווה של עיריית ירושלים שקיבלה החלטה להשאיר את השטח מול הב"ק ללא בנייה לגובה שתסתיר את הנוף.
סיור במקום:
לבית הקברות צורה כללית של צלב. נכנסים משער כניסה והולכים לאורך שדירה מרכזית עד הקפלה. מצידי השביל חלקות הקברים. אין סימון הפרדה בין חלקת כל קבר וקבר אלא המצבות עומדות בשורות ברווחים קבועים.
שער הכניסה – זו למעשה מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח האימפריאלי, אשר תגיהן מסותתים באבן מצדי השער. מעליו יש כתובת הקדשה באנגלית, עברית וערבית. מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרליים שנפלו בקרבות על ארץ ישראל.
חצר: גינון מושקע. יש במקום עץ קטלב וכן ניטעו ממנו עוד כמה קטלבים צעירים לשמור על השושלת. עכשיו דצמבר העונה בה יש פרי.
הציר המרכזי של בית הקברות פונה לעיר העתיקה ולמקומות הקדושים, ועל ציר זה עומדים האלמנטים הארכיטקטוניים: לפני השער יש מרפסת עגולה שממנה אפשר לצפות אל הנוף, ממול ניצבת הקפלה ובחזיתה אבן הזיכרון. ציר הרוחב חוצה את ציר האורך באופן שיוצר צלב, ובנקודת הצטלבות השבילים ניצב צלב ההקרבה.
בשדרה המרכזית ניצבים "צלב ההקרבה" ו"אבן הזיכרון", שני מונומנטים סמליים הקבועים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה מורכב על פי ביטויו של רודיארד קיפלינג מ"חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב" והוא סימל את ההקרבה בקרב. אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוקות שלוש מילים שהציע קיפלינג, שהיה חבר בועדה האימפריאלית ושכל את בנו היחיד במלחמה: "שמם יכון לעד".
קפלת זכרון - נמצאת בקצה השדרה. חקוקים בה שמות 3,366 הלוחמים שנפלו במצרים ובארץ ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. מעל לקפלה פסלו של סנט ג'ורג' נלחם בדרקון. סט. גו'רג' הוא הפטרון של אנגליה. כעת סגור אפשר לתאם פתיחה עם הגנן אבל לדבריי חיים אין שם משהו מיוחד לראות.
קברי החללים היהודים בצד שמאל (מערב) של בית הקברות. יש כתובות אישיות על חלק ממהמצבות בב"ק. קבר אחים עם שני חללים. נפלו כנראה באותו מקום.
No comments:
Post a Comment