תצפית קיר החיים

8:40 – תצפית "כיכר החיים" (ًWall of Life) : תצפית לדרום ומערב. לכיוון העיר העתיקה והעיר החדשה עם גילה באופק. בנוי מכעין חצי כיכר מוקפת קיר עם שמות התורמים.
גישה לנכים: בכניסה 4 מדרגות עם רום בינוני המקשות על ירידת כסא גלגלים. מעבר להם אפשר להגיע גם עם כסא לדעתי לפחות למדרגה העליונה. קרוב לחנייה ולכביש.
ישיבה: ספלי אבן סביב. נוח לישיבה.
* כדאי להביא משקפת
מקום מתאים לתצפית עיר עתיקה ועיר חדשה. אפשר דיון על קדושת ירושלים בדתות השונות. תחומי ירושלים בתקופות השונות כולל מיקום עיר דוד (לא נראה מכאן).
אם אין אפשרות לתצפית מהר הזיתים יכולה לשמש תחליף.

מראה מהתצפית:
עמק הקדרון, בתי הקברות לאורך החומה המזרחית (א-סחרה), ואדי ג'וז (מקור השם עמק יהושפט -> ג'הושפט -> גוז'. בעברית תורגם לואדי אגוז)
פינה צפון מזרחית של הר הבית: חומה צפונית ומזרחית, שער הרחמים.
בתוך העיר העתיקה: הר הבית, כפת הסלע, אל-אקצא, ישיבת הכותל, כנסית הקבר, כנסית הגואל, מגדל פצאל (לודא שאכן זה מה שראיתי), מגדל פרנציסקני
הר ציון עם הדורמיציון (זווית יפה)
מוזיאון רוקפלר, נוטרדאם, מגדלי בי"ח איטלקי.
עיר מערבית: מגדלי המשרדים והמלונות השונים, מלון המלך דוד, היכל שלמה, היכל העיריה (אמר שרואים ולא ראיתי לבדוק שוב עם משקפת)
הר גילה – לציין שבית לחם וחברון דרומית להם ומכאן כיוון באר שבע, דרך גב ההר (דרך האבות), כביש 60.

דיון על קדושת ירושלים ומקורה:
מסורות מסופטמיות קדומות מאלף שלישי ורביעי (הערה שלי), תקופה כנענית – גורן ארוונה היבוסי. קדושת גרנות בעולם העתיק וגם בתקופות מאוחרות יותר. לדעת חיים לצד הגרנות היו מקדשים (מזכיר מקדש הנמרים ליד עובדה ואומר שבקרבתו גורן - לא בטוח שמוסכם או שרלוונטי – לבדוק בהזדמנות). מיקום גרנות במקום גבוה לצרוך הפרדת החיטה. קשר מקום גבוה ופולחן. באנגלית High place = מקום קדום.
אחד המשתתפים חלק על דברי חיים. דוגמא להתמודדות מדריך עם סיטואציה כזו.

אזכור גרנות כמקום קדוש במקרא:
יוסף לוקח את אביו לקבורה במערת המכפלה ובדרך עוצרים בגורן האטד ויושבים שם שבעה.
"ויבואו עד-גורן האטד, אשר בעבר הירדן, ויספדו-שם, מספד גדול וכבד מאוד; ויעש לאביו אבל, שבעת ימים. " (בראשית נ, 10)
גורן כידון או גורן נכון : אחת התחנות בעת הבאת ארון הברית מקרית יערים לירושלים. במקום זה נהרג עוזא כי נגע בארון. לאחר מכן השאירו את הארון בבית עובד אדום הגיתי שלושה חודשים. בשמואל גם הסיפור על מיכל שצחקה על דוד. "ויבואו, עד-גורן כידון; וישלח עוזא את-ידו, לאחוז את-הארון--כי שמטו, הבקר. וייחר-אף יהוה, בעוזא, ויכהו, על אשר-שלח ידו על-הארון; וימת שם, לפני אלוהים" (דבה"א יג,9-10) "ויבואו, עד-גורן נכון; וישלח עוזא אל-ארון האלוהים, ויאחז בו--כי שמטו, הבקר. וייחר-אף יהוה בעוזא, ויכהו שם האלוהים על-השל; וימת שם, עם ארון האלוהים." (שמואל ב ו, 6-7) * אמנם לא כתוב כאן שהמקום קדוש אך יש אזכור של גורן כתחנה בדרך ואולי אפשר להסיק זאת בעקיפין. בכל מקרה עדות על מקום הנקרא גורן נכון/כדון.

קשר בין גורן ארונה לעיר יבוס וירושלים:
רכישת גורן ארונה (מופיע כארנן – שיבוש) ובניית מזבח כדי לעצור את המגפה שפרצה לאחר המפקד שעשה דוד.
" יח ויבוא-גד אל-דויד, ביום ההוא; ויאמר לו, עלה הקם ליהוה מזבח, בגורן, ארוונה היבוסי. יט ויעל דויד כדבר-גד, כאשר ציווה יהוה. כ וישקף ארוונה, וירא את-המלך ואת-עבדיו, עוברים, עליו; וייצא ארוונה, וישתחו למלך אפיו ארצה. כא ויאמר ארוונה, מדוע בא אדוני-המלך אל-עבדו; ויאמר דויד לקנות מעימך את-הגורן, לבנות מזבח ליהוה, ותיעצר המגפה, מעל העם. כב ויאמר ארוונה אל-דויד, ייקח ויעל אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה הבקר לעולה, והמוריגים וכלי הבקר לעצים. כג הכול, נתן ארוונה המלך--למלך; {ס} ויאמר ארוונה אל-המלך, יהוה אלוהיך ירצך. כד ויאמר המלך אל-ארוונה, לא כי-קנה אקנה מאותך במחיר, ולא אעלה ליהוה אלוהיי, עולות חינם; וייקן דויד את-הגורן ואת-הבקר, בכסף שקלים חמישים. כה וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; וייעתר יהוה לארץ, ותיעצר המגפה מעל ישראל. {ש} (שמואל ב, כד 18 - 25 )
" טו וישלח האלוהים מלאך לירושלים, להשחיתה, וכהשחית ראה יהוה ויינחם על-הרעה, ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך; ומלאך יהוה עומד, עם-גורן אורנן היבוסי. {ס} טז ויישא דויד את-עיניו, וירא את-מלאך יהוה עומד בין הארץ ובין השמיים, וחרבו שלופה בידו, נטויה על-ירושלים; וייפול דויד והזקנים מכוסים בשקים, על-פניהם. יז ויאמר דויד אל-האלוהים הלוא אני אמרתי למנות בעם, ואני-הוא אשר-חטאתי והרע הרעותי, ואלה הצאן, מה עשו; יהוה אלוהיי, תהי נא ידך בי ובבית אבי, ובעמך, לא למגפה. {ס} יח ומלאך יהוה אמר אל-גד, לאמור לדויד: כי יעלה דויד, להקים מזבח ליהוה, בגורן, אורנן היבוסי. יט ויעל דויד בדבר-גד, אשר דיבר בשם יהוה. כ וישב אורנן, וירא את-המלאך, וארבעת בניו עימו, מתחבאים; ואורנן, דש חיטים. כא ויבוא דויד, עד-אורנן; ויבט אורנן, וירא את-דויד, וייצא מן-הגורן, וישתחו לדויד אפיים ארצה. כב ויאמר דויד אל-אורנן, תנה-לי מקום הגורן, ואבנה-בו מזבח, ליהוה; בכסף מלא תנהו לי, ותיעצר המגפה מעל העם. כג ויאמר אורנן אל-דויד קח-לך, ויעש אדוני המלך הטוב בעיניו; ראה נתתי הבקר לעולות, והמוריגים לעצים והחיטים למנחה--הכול נתתי. כד ויאמר המלך דויד, לאורנן, לא, כי-קנה אקנה בכסף מלא: כי לא-אשא אשר-לך, ליהוה, והעלות עולה, חינם. כה וייתן דויד לאורנן, במקום, שקלי זהב, משקל שש מאות. כו וייבן שם דויד מזבח ליהוה, ויעל עולות ושלמים; ויקרא, אל-יהוה, ויענהו באש מן-השמיים, על מזבח העולה. {ס} כז ויאמר יהוה למלאך, וישב חרבו אל-נדנה. כח בעת ההיא--בראות דויד כי-ענהו יהוה, בגורן אורנן היבוסי; ויזבח, שם. כט ומשכן יהוה אשר-עשה משה במדבר, ומזבח העולה--בעת ההיא: בבמה, בגבעון. ל ולא-יכול דויד ללכת לפניו, לדרוש אלוהים: כי נבעת--מפני, חרב מלאך יהוה. {ס} (דבה"א כא, 15 – 29)
זיהוי של גורן ארונה היבוסי עם מקום המקדש בדבה"ב בתאור בניית מקדש שלמה. "א וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם, בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ--אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד, בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי." (דבה"ב ג, 1)
פגישת אברהם עם מלכיצדק. אין קישור להר המוריה או לגורן ארונה "יח וּמַלְכִּי-צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם, הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן; וְהוּא כֹהֵן, לְאֵל עֶלְיוֹן. יט וַיְבָרְכֵהוּ, וַיֹּאמַר: בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ." (בראשית יד 18 – 19)
בתאור העקידה יש אזכור של ארץ המוריה הנמצאת מהלך 3 ימים מבאר שבע. אין מיקום גיאוגרפי מדויק. " א וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי. ב וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיך... ד בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק. " (בראשית כב 1- 4)
מסורות נוספות ביהדות על קדושת הר הבית וירושלים: אבן השתיה – בריאת העולם, מקום העקידה. לידת אדם הראשון(?).
בנצרות: בתקופה הביזנטית העברת מסורות הקשורות בהר הבית לכנסית הקבר. הר הבית הושאר כמקום עזוב ומקולל עד אחרית הימים. הצלבנים כן ישבו עליו והפכו את כפת הסלע לכנסית האדון.
איסלאם: אימוץ היהדות והנצרות והמסורות הקשורות בהן ולפיכך הר הבית קדוש למוסלמים כי קדוש ליהודים. בתקופה מאוחרת יותר נוספה המסורת על עליית מוחמד לשמים מהר הבית (מסע הלילה, מוזכר בקוראן סורה 17, 1 עם הרחבה בחדית). הקיבלה הקדומה היתה ירושלים. נקבע אמנם שעליה לירושלים היא לא חאג' אבל נחשבה לזיארה והסופים וגם אחרים פקדו אותה. יש גם מסורות הדנות בקדושת האבן והסלע ובהן הסלע מכובד יותר כי באים אליו. למשל המסורת שבאחרית הימים תבוא האבן אל הסלע לירושלים והם יתאחדו.