אוגוסטה ויקטוריה

מבט אל המתחם
כנסית העליה לשמים פנים וחוץ

פרידריך וילהלם ויקטור אלברט פון הוהנצולרן

אוגוסטה ויקטוריה

אוגוסטה ויקטוריה (יש לבטא אאוגוסטֶה Auguste)

כתובת: הר הזיתים רח' רבעה אל-עדויה. ת.ד. 14076 ירושלים 91140
טל: 02-6287704 6273665 פקס: 6273148 מזכירה: אריקה auguste@netvision.net.il
שעות פתיחה: ב- שבת 8:30 – 13:00 (או בתאום מראש) בימי א' וחגים נוצרים סגור.
תחבורה: אוטובוס עד האוניברסיטה בהר הצופים או ברגל. קוים ממרכז העיר 9 ? (אני חושבת שכבר לא מגיע), 4א מתחנה מרכזית 23, 26, 28.
במקום מאורגנים סיורים, קונצרטים, הרצאות והדרכות לקהל הרחב בגרמנית אנגלית ועברית. ניתן לתאם מראש בטלפון.
שרותים ליד הכנסיה.
יש קפיטריה – לא נכנסתי אליה. לבדוק כמה אנשים יכולים לשבת שם בנוחיות.
את הכנסיה מנהלים היום זוג כמרים מגרמניה (איני יודעת את שם הבעל, הכומרית שמה אולריקה). פגשנו את הכומרית. בחורה צעירה דוברת עברית. מאד חביבה וששה לארח. מעורבת בפעילות לקירוב לבבות ולהסברה על ה"מצב" לתיירים.
הגענו בצהרים ביום קר עם רוח חזקה. השהות בתוך המבנה היתה מבורכת.

מבנה מפואר דמוי טירה "ניאו צלבנית" החולש על העיר מצפון. (כונה לעתים מבצר היוהניטים) הוקם בשנים 1906 – 1910 ע"י קרן הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. האדריכל לייבניץ בעזרת הופמן. הוקם אכסניה לעולי רגל ע"ש אשתו של הקיסר וילהלם השני (1859 – 1941) שביקר בארץ ב- 1898. כיום משמש המקום כבית חולים המנוהל ע"י אונר"א. גודל המתחם 80 דונם והוא נמצא 80 מ' מעל מפלס הר הבית - 810 מ' מעל פני הים.
אלמנטים מרכזים: שער כניסה, דרך לגן שבמרכזו בניין מונומנטלי הכולל 3 חלקים: מבנה סביב החצר, כנסיה ומגדל פעמונים. במקום בית הגנן לשעבר נמצא "המכון הגרמני פרוטסטנטי לארכיאולוגיה בארץ הקודש" ובו ספריה. בחצר אורני סלע וארזים שנטעו ב- 1908. גילם היום בני 98 שנה עוד מעט 100!

המבנה מאופיין בארכיטקטורה בסגנון רומנסקי - צלבני. מכונה "ניאו צלבני" ריבוי סמלים בסגנון צלבני (אבירים, לבוש ימה"בי) וגרמני לאומי (נשרים ושלטי אבירים גרמניים). רוב הציוד והפריטים יוצרו בגרמניה ואוסטריה והובא ארצה באניה מיוחדת שיצאה מהמבורג לנמל יפו. חלק קטן מהדגמים הוכנו בבית היתומים שנלר ונשלחו לגרמניה לביצוע. הפעמונים הובאו ברכבת מיוחדת. צבעים וציירים הובאו ממצרים. במבנה שולבו חידושים טכנולוגיים כגון צנרת סניטרית משוכללת עבור האמבטיות ובתי השימוש, מאגרי מים לניקוי השרותים שהתמלאו בעזרת מנוע נפט, גנרטור חשמלי ותאורה חשמלית (מפעלי סימנס שוקרט מוינה). יש גם שילוב של אלמנטים מהארכיטקטורה המקומית למשל איבלאק, שימוש בשייש כמו בכיפת הסלע,

ציוני דרך בתולדות המבנה:
1898 – וילהלם ואשתו אוגוסטה מבקרים בארץ. נענים לבקשת בני הקהילה הגרמנית להקמת הגעת הרצל בעקבות וילהלם. במסגרת אותו ביקור נחנכה כנסית הגואל, ונרכשה רשמית הקרקע לכנסית הדורמיציון הקתולית שאבן הפינה שלה וחנוכתה חופפים את האוגוסטה ויקטוריה.
1907 –31 במרץ - הנחת אבן הפינה. 1910 – חנוכת בית ההארחה והכנסיה. המשך עבודות עד 1914.
1914 – במל"ע I מפקדה ראשית של המטה התורכי-גרמני הכללי.
1917 – מפקדת הנציב הבריטי
1921 –שר המושבות צ'רצ'יל התגורר במקום בעת ביקורו בארץ. בקומה השינה של הבי"ח חדר זכרון לזכרו.
1927 – הבניין נפגע מרעש אדמה והבריטים עוזבים לבית מחניים ואחר לארמון הנציב
1939 – המבנה משמש כבית חולים בריטי.
1948 – האחריות למתחם בידי הועד העולמי הלותריני.
1948 – 1949 – בית חולים של הצלב האדום עבור פליטים פלשתינאים. מ- 1950 מוחזק בית החולים ע"י הועד הלותרני העולמי.
1952 – הקמת ביה"ס לאחיות במקום (האם פועל עדיין? – נראה שלא כי לא מוזכר בפרוספקט - לברר)
1996 – עבודות שיפוץ בבית החולים.
כיום – בית חולים המתמחה במחלת הסרטן ומחלות אף-אוזן-גרון. משמש יחד עם אל מקאסד כבית חולים עבור הפלשתינאים שאינם יכולים להכנס לירושלים. אבל, בניית הגדר והמחסומים מונעים מחלקם להגיע למקום.

כניסה ראשית לבית החולים (לא נכנסנו פנימה)
כנסיה לבית החולים גילופים בסגנון צלבני. 10 מלאכים על הקשת ושתי דמויות קדושים בצד מימין סט. ג'ורג' עם צלב מלטזי ומשמאל ישוע?
יש תמיכה של עמודי בטון בחזית הכנסיה – האם תוצאה של הרעש ב- 1927.
לא סיירנו בחצר. במקום פסל של הזוג הקיסרי. אפשר לסייר במקום כבודדים.

כנסית העליה לשמים
* המקום מתאים לישיבה ושיחה. ניתוח האלמנטים בכנסיה, אלמנטים נוצרים ומשמעותם. הבדל בין כנסיות קתוליות ופרוטסטנטיות, ביקור הקיסר וילהלם והשפעתו על ירושלים (פריצת חומה, כיסוי חפיר, נקיון, הריסת מבנים ועוד), טקסי קבלת הפנים, הגעת הרצל, הבנייה הגרמנית בירושלים, מקומה בבנייה האירופית, יחסי גרמניה תורכיה, השינוי במערך הכוחות מאמצע המאה ה- 19.
יש במקום אקוסטיקה טובה. כשמדברים בעייה. צריך לזכור לעצור אחרי כל משפט ולתת להדים להתפוגג (עצה טובה לכל מקום עם אקוסטיקה כזו).
* כשאבוא שוב להביא משקפת כדי לראות פרטי הקישוטים.


זה מקום העליה לשמים של ישוע עפ"י הלותרנים. 32 X 20 מ' שטחו. בנוי בצורת צלב. מעוטר בפסיפסים וציורי גיר, משטחי שייש, גילופי אבן, דמויות הקיסר והקיסרית ויורשי העצר משולבים בעלילות הסטוריות ושמות התורמים והמייסדים. הפסיפסים הוכנו ע"י אותם אומנים שעיצבו את הפסיפסים בכנסית הזכרון ע"ש הקיסר וילהלם בברלין.

האפסיס – מעוטר בשייש ובפסיפסים סביב. במרכז מזבח גלוי כנהוג בכנסיות המערביות במזרחיות המזבח מוסתר ע"י קיר איקונות (איקונוסטזיס). אפסיס זה פונה לדרום בניגוד לכיוון המקובל מזרח. המזבח פונה לדרום כדי לציין את מקום העלייה לשמים. על המזבח שה סמלו של ישוע (הקרבה, עקידה, "שה האלוהים = אגנוס דיאוס).
על הדלת מימין לאפסיס כרסטוגרם – שילוב ש A (אלפה) Ώ (אומגה), X (כי ביוונית) ו- ρ (רו). סמל זה משולב גם בסמל החברה הרוסית לחקירת א"י.

מעוטר פסיפסים בחלקו העליון ושייש בחלקו התחתון. השייש עשוי מפרוסות של אותו לוח המסודרות בסמטריה כל 4 פרוסות יוצרות דגם כמו בכיפת הסלע. במרכז האפסיס אבן עם כתובת ותאריך הנחת אבן הפינה ב- 1907.

האפסיס (אזור המקהלה) – פסיפסים: ישוע עולה לשמים לפי מעשי השליחים (לפי בקשת הקיסרית). רואים את פטרוס עם מפתח ומשמאל פאולוס בגלימה. פולחן המלכים (מלכים בלבוש צלבני כמו מלכי ירושלים הצלבנית?) שמות מלכי ירושלים הצלבנית, הצליבה והעליה לשמים.
מעל חלונות היציע באזור המקהלה: ישוע אצל מריה ומרתה בבתניה, ישוע מנבא את נפילת ירושלים. בחלק התחתון סמלי משפחת הקיסר בזהב וכסף.
מעל אזור המקהלה: תאור העיר הקדושה ירושלים וסביבה 4 מלכים בסגנון צלבני.
תקרת יציע המקהלה הזוג המלכותי בבגדים בסגנון ימה"ב ולצידם דמויות של מלכים צלבניים פרידריך ב', ריצ'ארד לב הארי ועוד.
במרכז תקרת האולם ישוע אחרי תחיית המתים כשליט העולם עם האותיות אלפא ואומגה בידיו. "אני הראשית ואני האחרית" לרגליו השמש והירח. סביבו סמלי ארבעת האונגליסטים, אדם – מתי, אריה – מרכוס, שור – לוקס, נשר- יוחנן. המלאכים העליונים ו- 12 השליחים. לפי חזון המרכבה (יחזקאל א, 19)
כנף שמאלית: שלמה המלך ושני נביאים וממול המלך דוד, הכהן
צולם בידי נדב קירשמלכיצדק והנביא ישעיהו
תקרת יציע המקהלה (מקום העוגב): הזוג הקיסרי בבגדים ימי בינימיים.
עבודות הסיתות עשירה אף מוטיב אינו חוזר על עצמו בעיבוד מעולה.
פסלים בגומחאות: מימין דוד עם הכינור (קרוב לכניסה) ומשמאל משה עם לוחות הברית.
עמודים באדום לבן כעין איבלאק
ריצוף בסגנון ביזנטי דגם מיאנדר בשחור לבן.
חלונות ויטראז צבעוניים עם דגמי עיגולים.

ויטרינת זכוכית עם מוצגים בכניסה לכנסיה. הסברים בגרמנית, אנגלית, עברית (גם ערבית?)
בתוכה: ספרי תנ"ך האחד עם הקדשת וילהלם והשני הקדשת אוגוסטה, מפתח עם סמלי קרן אוגוסטה, סיכה עם פרופילי וילהלם ואוגוסטה שחולקה למשתתפים בטקס הפתיחה, כף סיידים ופטיש מטקס הנחת אבן הפינה, סידור תפילה עברי-גרמני עם תפילה לשלום הקיסר וילהלם השני ו"את המלכה הקיסרית הגבירה אוגוסטא ויקטאריה".
בהמשך בפינה אגן טבילה מוגבה משייש. לפי ההסבר זהו אגן טבילה ביזנטי מהמאה ה- 6 לס' לערך שנמצא באזור ירושלים. האגן בצורת עיגול אם 3 חצאי עיגולים בולטים. באחד המשפך. באחרים ספר אלפה ואומגה, מנורה (כמו בנרות קנדל סטיק) ובאחרון צלב.
באולם כסאות עץ עם מעין מדף קטן בחלקם האחורי. בטח בשביל ספרי התפילה.
ביציע עוגב שהובא במיוחד מגרמניה והותאם לאקוסטיקה במקום.

עלייה לקומה שניה בדרך פינה עם גלויות ופרוספקטים. לאורך גרם המדרגות מפלצות שונות. קשר לחזיונות בספר ההתגלות (האחרון בברית החדשה)? בקומה השניה מאחורי היציע אולם קבלת פנים. אריחי קרמיקה עם תבליטים בגוון כתמתם/חמרה שהובאו מגרמניה. האריחים עשויים בשני דגמים של עיגול בתוך עיגול עם דגם כעין פרח מפנים ו-4 דגים סביב. הדג הוא אחד מסמליו של ישוע.
צילום האריחים: נדב קירש

על הקירות שרידי ציורים. בקיר האחורי שלטי אבירים "מומצאים" כשכל סמל מייצג אדם או גוף הקשורים בבניין: לייבניץ, הופמן, פרנץ פרידריך (הלא הוא פרידריך ברברוסה, אדום הזקן המוזכר במעוז צור) , קייזר וילהלם, קיזרינה ויקטוריה ועוד השמות כתובים על השלט.
תקרת עץ יפה.

מגדל הפעמונים
העלייה בתשלום של כמה שקלים (לא יודעת כמה כי לא שילמנו)
* הייתי חולה מאד ובקושי עליתי עד למעלה, גם הראות לא היתה טובה. הסורגים סביב (דרישה של כוחות הבטחון או יוזמה מקומית?) מפריעים לראיה וגם המסדרון סביב צר. לא נראה לי שזו תצפית חובה אבל אולי ביום יפה וכשאני מרגישה טוב הייתי חושבת אחרת.
** מסתבר כי יש מעלית במקום. האמנם ישנה? לא ראיתי את הכניסה אליה. מוזר אם יש כזו שאיש לא אמר דבר כי אחד המשתתפים בקבוצה היה עם קביים אחרי תאונת אופניים. הוא עלה בכל זאת ואף הגיע לפני...
בכל מקרה אם מגיעים עם קבוצה אפשר להציע למי שלא רוצה לעלות להשאר בינתיים בקפיטריה.
מגדל בגובה 60 מ' גובהו המקורי היה 65 אך הונמך לאחר הרעש של 1927. עולים בהמון מדרגות. המשקיף לעיר העתיקה, מדבר יהודה וים המלח. הגלריה למעלה מסורגת.
הפעמונים הענקיים מרשימים ביותר ויש עליהם כתובת. נראה לי שהכתובות של היצרן ושל הערים שתרמו אותם. לודא.
נקודות עקריות בתצפית: דרום - הרודיון, בבית לחם וכנסיות הר הזיתים הנוספות. מערב: ירושלים המערבית העיר העתיקה והר הבית. ממזרח: רמת מדבר יהודה והרי מואב באופק. בימים של ראות טובה אפשר לראות גם את ים המלח.

חצר פנימית לא היינו בתוכה. היא מוקפת 99 עמודונים בעיצוב שונה כל אחד ממשהנו עם קישוטים שהועתקו מאנדרטאות ומצבות של ערים גרמניות. בור מים ענק בחצר ומבני משק ששימשו כאורוות ובתי מלאכה.

בבניין חדרי שרות רבים, חדרי קריאה ומקום לכ- 60 עד 70 אורחים.


וילהלם השני: . פרידריך וילהלם ויקטור אלברט פון הוהנצולרן (1859 - 1941) קיסר גרמניה ומלך פרוסיה האחרון בין השנים 1888 ל-1918. כונה בפי האנגלים "Kaiser Bill". נכדה של המלכה ויקטוריה מצד אימו. נפטר באחוזתו ב-5 ביוני 1941. היטלר תכנן בתחילה לערוך לו לוויה מפוארת בברלין, אך לפי צוואתו של וילהלם, גופתו תחזור לגרמניה רק כאשר המונרכיה תקום שוב. הוא נקבר באחוזתו בלוויה צנועה שכללה כמה מהגנרלים ששירתו תחתיו במלחמת העולם הראשונה. בקשתו שדגלי צלב הקרס לא יוצגו בלווייתו לא כובדה. מה היתה דתו של וילהלם עצמו? לפי אולריקה כנראה מהכנסיה המאוחדת.
ויקטוריה: ugusta Viktoria אוגוסטה ויקטוריה (1858 – 1921) כונתה דונה. נשאה בתואר ראש הצלב האדום למרות שלא היתה לה השכלה רפואית. ילדה 7 ילדים.


ביבליוגרפיה:
ד. קרויאנקר, 1996, ירושלים – מדריך טיולים בשכונת ובתים, כתר, ירושלים עמ' 133 – 134
ד. קרויאנקר, 1996, ירושלים – שכונת ובתים – תקופות וסגנונות, כתר, ירושלים עמ' 145 – 146
א. שילר, 1982, ירושלים ואתריה קרדום 21-23 "אוגוסטה ויקטוריה על הר הזיתים" עמ' 214 -215
פרוספקט מהכנסיה