סיור 6 - מההר לשפילה - מהר אדר לתל גזר

סיור 5 - נגב צפוני הדרכה מנחם מרכוס 8/1/07

סיור 5 - נגב צפוני / הדרכה מנחם מרכוס 8/1/07

אתר העצים המבורזלים במכתש הגדול

*תמונות של הצמחים שהוזכרו בסיור. את התמונות המקוריות ומידע נוסף ניתן למצוא בויקפדיה*

ערער מצוי

שיזף מצוי

סהרון משולשל

הרנוג השיטים

שיכרוןן מדברי

זוגן השיח

שיטה סלילנית

אשל הנגב

אלה אטלנטית

הדרכה / מנחם מרכוס
יציאה: 6:30 בנייני האומה חזרה 20:10

היה יום יפה. לא ירד גשם. לקראת הצהרים התחמם מעט אבל לא מידי. הסיור היה ברובו נסיעה באוטובוס ומעט הליכה. זאת עקב המרחק הגדול. החניות והשרותים פרט לארוחת הבוקר היו בשטח. לא בחניונים מסודרים. בלי מים ושרותים מסודרים.
מים: לא היה מקום למלא מים עד עין חצבה. השתמשתי עד אז בחצי ליטר. המלצה לפחות ליטר מים לאדם. ביום חם צריך יותר.

מסלול הסיור: צומת הנגב, הר צבוע, חלוקים -> ירוחם, ביר רחמה, רכס חתירה (מכתש גדול), הר אבנון תצפית על המכתש, ירידה לתחתית המכתש הגדול עד שער המכתש, יציאה מהמכתש הגדול לעמק של אורון, טיול קצר בנחל חתירה לעין יורקעם, חציית הקער (עמק) בין המכתש הגדול לקטן במישור ימין, מעלה עקרבים (הדרך מ- 1927), שפת המכתש הקטן, מצפה המכתש, קו פרשת המים חצרה, מעלה עקרבים קטע הפיתולים, ראש המעלה, אנדרטת חיל הנדסה, תצפית לדרך הרומית העתיקה, ירידה תלולה לבקעת צין, חציית בקעת צין, חציית הרכס הקטן של מחמל (מהר נגב מרכזי המשך של רכס רמון), אתר עין חצבה (ארכיאולוגיה והסטוריה), כביש הערבה, חזרה דרך כביש 90.

מסלול נסיעה:
צומת לטרון, התחלת שפלה, לטרון. כניסה לדרך בורמה. משמאל קיבוץ הראל (הכפר בית ג'יז) אזכור פרשת טוביאנסקי. חולדה עמק נחל שורק (ואדי סראר) (7:10). מחנה שורק, מבצע נחשון- הגזרה מערבית. שייך מוסא = כרמי יוסף, תחנת הרכבת בואדי סראר = תחנת הצומת (דרך מצפון עפולה לטול כרם, פיצול עם קטע לירושלים וקטע לכיוון כפר מנים – באר שבע וניצנה. חלק מהקו שהיה אמור להגיע לסיני אבל נגמר בבארותיים וניצנה. קיבוץ רבדים-מיקנה-עקרון הוקם ע"י שבויים מגוש עציון. חציית נחל האלה. צומת קסטינה = צומת מלאכי, תל א-צאפי=התל הבהיר ע"ש הקירטון בהר. צומת פלוגות = פאלוג'ה. תל עירק אל מנשיה. תל קוניטרה. נחל אדורים. תל נגילה. גשר הרכבת על נחל שיקמה. תל אל מילח – לא נחפר עדיין. מישור חוף הנגב.

הפסקת בוקר: בית קמה 7:55 – 8:30
שרותים סבירים, מסעדה שאפשר גם לשבת בה עם אוכל מהבית.

8:30 – המשך נסיעה
אנדרטת לוחמי יפתח בנגב, מישור החוף – חלוקה לכמה חלקים. אנו במישור חוף פלשת וממשיכים למישור חוף הנגב.

חלקי מישור החוף שונים זה מזה בסוגי הקרקע והאקלים המקומי. הדבר מתבטא בגידולים.
מישור חוף הגליל – אבוקדו
מישור חוף עכו – כותנה ובריכות דגים
מישור חוף הכרמל – בננות
מישור חוף השרון – תפוזים (לפחות פעם, היום הפרדסים הפכו לנדל"ן)
מישור חוף פלשת – חמניות וענבים
מישור חוף הנגב – גזר ותפ"א

מישור חוף, גבעות השפלה הדרומית צומת גורל שמאלה -> עוקף באר שבע, כביש 40. מימין רהט העיר/עיירה הבדואית הצפונית ביותר (כ- 30,000 איש). הר להב – ההר הגבוה ביותר בשפלה. גבעות סלע לבן מהאיאוקן ודרגשי צור. אנדרטת חטיבת הנגב. תל באר שבע. חציית נחל באר שבע שהוא יובל של נחל הבשור. חציית בקעת באר שבע בדרך לאנטיקלינות הנגב הצפוני. שגב שלום עיירה בדואית. נושא "הכפרים הלא מוכרים" בנגב.
9:00 צומת הנגב. כביש הנפט – הכביש לירוחם שנסלל בידי ב- IPC (Iraq Petrolium Corporation) הבריטית. בנו מחנה עובדים על שפת המכתש הגדול. למה הבריטים חיפשו נפט במכתשים? כי בעולם נפט נמצא בדרך כלל בבסיסי קמרים וחשבו שכאן במקום שיש קמר נגיש וכבר "חפור" ע"י הטבע יש סיכוי טוב. לא כך קרה והקידוחים היו עקרים.

IPC (Iraq Petrolium Corporation: ב- 1929 נקבע שכל הפקת הנפט במזה"ת תתבצע במסגרת "הקו האדום" (דהיינו המזה"ת ללא מצרים, אירן וכווית), ורק דרך חברת TPC - Turkish Petruleum company, חברה בבעלות הולנדית – בריטית משותפת, שבעליה היו חברת BP - British Petrol ו- Shell . לאחר שגם חברות אמריקניות רצו להכנס לעסקי הנפט שונה שמה ל- Petroleum Company. עלייה ברכס הרצבוע. חציית הקער (סינקלינה) של נחל בוקר.
האנטיקלינות בהר הנגב: שיבטה, צבוע, חלוקים, חתירה (מכתש גדול), חצרה (מכתש קטן)
יוצרות כעין אקורדיון. * במדריך ישראל חלוקה קצת שונה (כרך ד' הנגב, עמ' 2).

חציית קמר הר חלוקים עם שכבות צור כהות ושכבות גיר בהירות. מימין הכביש הנטוש של IPC. ירידה לבקעת דימונה – ירוחם. ברקע רכס המכתש הגדול. כביש ירום – מכתש גדול.

9:15 עצירה בבאר ירוחם – ביר רח'מה (באר הרחמים) بىر ال رحمة
באר עם בנייה מודרנית בבטון, תעלות וצינורות פלדה. חורשת עצים ליד הכולל דקלים, אקליפטוסים. אפשר לשבת על התעלות או הסלעים. כשבאנו היה עדיין לח מהגשמים. מקום נחמד לישיבה והסבר. בעת ההרצאה עבר מאחור עדר כבשים עם טלאים. כעת בונים ריצוף אקרשטיין מסביב (ריצוף "הולנדי"). יש מפעל שלהם בקרבת מקום.
באר עתיקה עם פיתוח בריטי. אינטרס בריטי ליצור מקומות ריכוז לבדואים כדי שיוכלו לספור אותם, לגבות מיסים ובכלל להשיג שליטה עליהם. שימשה כמקור מים לקיבוץ שדה בוקר בראשיתו.

זה המקום בו לפי המסורת השקתה הגר את ישמעל. "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת-עֵינֶיהָ, וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם; וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת-הַחֵמֶת, מַיִם, וַתַּשְׁקְ, אֶת-הַנָּעַר". (בראשית כ"א, 19). אהרוני זיהה את המקום עם בעלת באר " החצרים, אשר סביבות הערים האלה, עד-בעלת באר, ראמת נגב: זאת, נחלת מטה בני-שמעון--למשפחותם. " (יהושוע יט, 8)

לא רחוק מכאן תל ירוחם עם המצוד הישראלית. באזור מצודות נוספות כמו ערוער (דוד והעמונים).

דרכים בינלאומיות המוזכרות במקרא: (ר' מפה באטלס כרטא לתקופת המקרא של י. אהרוני )
דרך ארץ פלישתים
דרך שור – הלא היא דרב אל חאג' – דרך קדומה ממצרים לבאר- שבע שעברה במדבר שור הוא מדבר סיני. נזכרת במקרא בסיפור על בריחת הגר (בראשית ט"ז, ז')
דרך האתרים מקדש ברנע לערד ולאורכה מצודות ישראליות (ירוחם, ערוער, ערד). ומצודות נבאטיות של הדרך הנבאטית שבין עובדה לממשית-כורנוב.

מבצע עובדה – לדעת מנחם קשר בין מבצע עובדה לרצח הרוזן ברנדוט. הרצח שאמנם גונה בידי בן גוריון סיפק לו אפשרות להתנער מהמהלכים של ברנדוט להסכם ישראלי-ירדני שלפיו הנגב ימסר לירדנים (עבדאללה) כקשר בין ירדן לסיני. אחרי הרצח קבע בן גוריון שהגבול יקבע לפי העובדות שיקבעו בסוף הלחימה. מכאן התמריץ למבצע לכיבוש הנגב.
8:45 כניסה לירוחם . נושא עיירות הפיתוח. הסרט לחם. תעשיה: פיניציה, כימיקלים, אקרשטיין.
תל ירוחם הנמצא בנחל ירוחם (ואדי רחמה) מזוהה עם היישוב המוזכר בכתובת שישק
נסיעה בכביש הנפט לכיוון המכתש הגדול. שרידי התואי הבריטי של הכביש. טיפוס ברכס חתירה לעבר שפת המכתש הגדול. נוף רבדות-קווסטות, רכס א-סימטרי עם כפיפה של השכבות מזרחה. פונים שמאלה בדרך עפר עבירה לכלי רכב. שרידי צריף ממחנה קודחי הנפט הבריטי. הקידוח היה עקר. בתי הזיקוק בחיפה קיבלו נפט בצינור מעירק. הקמת פלוגות הלילה של וינגיט לשם הגנה על הצינור. 9: 50 בדרך שלט המכתש הגדול.
10:00 משטח חנייה עם מעגל אבנים בהר אבנון – תצפית הר אבנון - תצפית למכתש חתירה המכתש הגדול.
הליכה קצרה מהחנייה לעבר התצפית. יש מדרגות עד שפת התצפית עם עמודים וחבלים המגדרים את הקצה. מדרגות וספסלים המאפשרים ישיבה מסודרת של קבוצה עם תצפית טובה לכל הכיוונים ולמדריך. אנחנו ישבנו מעל על הסלעים מקום פחות טוב לקבוצה כי האנשים מסתירים את המדריך ואת הנוף.

מכתש חתירה - המכתש הגדול אורכו 12 ק"מ רוחבו כ- 56 ק"מ. ציר דר-מע צפ-מז.
המכתשים בארץ: חתירה, חצרה, רמון ועריף. מכתשים בהתהוות ("עוברי מכתשים") ניתן לראות בכפר עשת מול פטרה ובהר בתיר בגבול ישראל מצרים, ליד הר שגיא.

אורך ק"מ רוחב ק"מ עומק מ'
מכתש חצרה - קטן 7 – 15 [8] 5 [6] 450 [400]
מכתב חתירה - גדול 12 56
מכתש רמון - ענק 40 10
[לפי מדריך ישראל]

מכתשים בחו"ל: ירדן– ואדי אום א דנירה, סיני – 8 או 9 מכתשים באזור ביר תמדה ורפידים. יש מכתשים גם באירופה מצפון לאגם ג'נבה. מכונים Cpmb קשה לזהותם כי מיוערים. וכן בהרי האטלס.
המונח המקצועי הבינלאומי למכתש הוא Machtesh כי התגלו ונחקרו יסודית בא"י. * המונח crater קדרה מתייחס למכתש של הר געש בלבד.
המכתש הוא דוגמא קלאסית בטבע להיפוך תבליט. הר שהורם בקימוט והפך לעמק. המכתש הר שהטבע רוקן את תכולתו הפנימית.
שלבי יצירת מכתש: (משוער) לפי פיקאר
1. פתיחת סדק בשיא הקמר
2. שלב קרסטי – תקופות מרובות גשם --> חדירת מים לסדקים עד אבן החול--> התרחבות הסדק --> יצירת חלל קרסטי עצום
3. קריסת תיקרת החלל הקרסטי --> קלחת ראשונית --> התעמקות הקדירה --> המשך התעמקות לעבר סלע החול ותהליכי סחיפה.
לא ברור מה גורם להיווצרות פתח הניקוז שדרכו יוצאת כל הסחיפה. איך יוצא החומר ומתעמק הקער? דרך פתח הניקוז.
תאוריה של דוד עמירן המשולבת עם תאורית פיקאר – בדק נושא הניקוז בתצ"א ולדעתו דרוש שהפירצה תיווצר בו זמנית עם ההתחפרות. מאחר ולמכתש יש שתי פאזות של קימוט רוחבי ואופקי נוצר באזור המפגש ביניהן שינוי זווית של כ- 7או 10 מעלות --> פרימה. השילוב של קימוט + מתיחה + פרימה בדופן הרכס יוצר את המכתש. אין לתאוריה זו הוכחה מדעית.
ישנן תאוריות נוספות למשל גידוע: חיתוך ראש הקמר (כמו ביצה רכה) ואז יישור בתהליכי סחיפה.
במכתש הגדול התמוטטויות אבן החול בתחתית גורמות להתמוטטות הקיר מעל.

לפי פיקאר ככל שהמכתש ארוך יותר הוא עתיק יותר ואילו לפי תאורית הגידוע תלוי בצורה שנגדעה ולא בתאריך.
מה גיל המכתש הגדול? יש בו שכבת קונגלומרט מהניאוגן על גבעה ומכאן שהמכתש קדום לה ומכאן שהו יותר מ- 15 M BP
האם יש קשר לבקע הסורי-אפריקאי? שקיעת קרקעית הבקע בניאוגן האיצה את תהליכי הגרביטציה במכתש.
בחצבה רואים גבעות טרפזיות עם אבן חול. אין מקום קרוב לאבן החול ומכאן שמקורה האפשרי היחידי הוא בנגב הצפוני --> עדות לשטיפה והסעה מהמכתשים. חול הקווארץ במכתש משמש את פניציה.

תצפית: צורת המכתש, השכבות סלעי משקע ימיים של גיר מהקנומן מעל ובתחתית אבני חול מהקרטיקון התחתון, הליבה – הרי מטמור עשויים דולומיט וחרסית מהיורה. , הסבר על תאוריות ההיווצרות שלו, שביל עפר עם שרידי בסיס הקידוח של IPC. כביש בריטי החוצה את המכתש לעבר ההערבה ולמעלה עקרבים. את המכתש חוצה נחל חתירה שהוא נחל חוצה רכס, החוצה את האנטיקלינה-קמר ויוצא מעברו השני של נחל צין.

דרך ג'יפים המובילה למעלה אברהם (קריניצי, ראש עיריית רמת גן שאימץ את הצנחנים). השביל הורחב ע"י הצנחנים בעזרת חומרי חבלה. בתחתית עמוד גבוה ממנו מתחיל ואדי אום אל עופרן (=נחל התנורים). משמאל כביש עתיק – שביל גמלים עם עצי אלה אטלנטית (=בוטמה). יש שביל מממשית דרך הר זיק עם גישה יפה למכתש.

11:00 – המשך נסיעה עד כה ממש "טיול תיירים" הליכות קצרות וגם השמש יצאה

ירידה בדרך הבריטית (מעלה הקאולין – ע"ש החרסית-קאולין בה כיסו את הדרך עד שהתברר כי מחליק נורא כשנרטב). בשוליים שרידי קירות התמך.

11:15 עצירה ליד שלט "מעלה אברהם" ושלט "עצים מאובנים". הדרך עם סימון שבילים לבן אדום לבן. ירידה קצרה לאתר העצים המבורזלים. גושי סלע ענקיים הנראים כגזעי עצים ענקיים. קוטרם כמטר וחצי ואורכם כעשרה מטרים ההשערה היא שמדובר בעצים שהתברזלו. אלו לא מאובנים (מאובן – החלפת החומר האורגני בתמיסה גירני) אלא מבורזלים – החלפת החומר האורגני בתחמוצת ברזל. בשני המקרים נשמר דפוס החומר המקורי. דומה לשיטת "השעווה הנעלמה". לי זה הזכיר גם את שיטת השימור של ה"ספינה של ישוע" מהכנרת ע"י ארנה כהן. אם אלו אכן עצים, דבר שאינו ודאי, הרי שמדובר לפי גודלם בעצים מתקופה גשומה מאד, עם אקלים מסוג זה שבו נוצרים יערות גשם. כנראה מהמעבר בין הקרטיקון התחתון ליורה.
עצים מבורזלים נמצאים גם במכתש רמון. הם קטנים יותר (קוטר כ- 30 ס"מ) ומזוהים עם ערער juniper (Juniperus). (גם בהר ארדון באבני חול של קרטיקון תחתון

צמחיה בדרך: שיחי זוגן. עלים בשרניים קטנים המסודרים זוגות זוגות. בעונות יובש עוברת הלחות מהעלים לשורש ונאגרת שם ואילו העלים נושרים.
11:30 – חזרה לאוטובוסים. חוזרים בדרך העפר אל הכביש.
11:40 – הת'מילה של עין חתירה. במקום דקל, צמחיה הידרופילית ומאובני שושני ים.
ת'מילה - חפירה רדודה בסחף הממלא את קרקעית הנחל וחודרת לאופק מי התהום שלו וחושפת את מי התהום.
יציאה מאפיק חתירה אל מחוץ למכתש. עוברים ליד אתר "החולות הצבעוניים" יש שולחנות פיקניק. מקום מתאים לחנייה. ממשיכים ועוברים תחת גשר מסילת הרכבת לאורון ולצין.
11:47פנייה ימינה לכיוון עין יורקעם. שרידי מצודה ביזנטית (מצד יורקעם).

עצירה של האוטובוס ליד עין יורקעם הליכה קצרה למעיין. סימון שבילים ירוק. הולכים על סלעים עם סדקים. מאד יפה.
אם באים למעיין מימין קצת תלולת ומחליק. אם באים משמאל עיקוף קצת יותר ארוך יש מדרגות חצובות באבן. נוח יותר להליכה. * אני התחלתי עם כולם בירידה מימין ואז החלטתי לרדת בירידה המתונה יותר. עד שחזרתי והגעתי לשביל השני מנחם כבר התחיל לדבר. בסופו של דבר נשארתי על שפת המצוק עם תצפית יפה לעין והמים מתחת עם הצמחיה וגושי הסלעים וגם שמעתי היטב.
ממליצה לרדת ישר בשביל המדרגות.
המדרגות הם שרידי דרך גמלים עתיקה מהתקופה בה המצד ששמר על הדרך השתמש במקור מים זה וכן ההולכים בדרך כולל שיירות הגמלים. הגמלים בגלל המפרק הכפול ברגליהם ועדינותם זקוקים לשביל נוח הרבה יותר מחמורים.
מקור השם עין יורקעם – אולי מהמילה הערבית "זירוז". אולי קשור לסיפור אברהם וכדלעומר כשכתוב "וירק את חניכיו" במשמעות זרז. " וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן. " (בראשית יד, 14).
בהמשך יש מפל עם כתובות "מעלה פלמ"ח" ו"נקב אל יהוד" וכתובת המזכירה את פלוגה ג' של הפלמ"ח.לא הגענו לשם לדברי מנחם טיול של יום הליכה מתון. כולל טיפוס בסולמות. צריך לפנות ימינה בחל חתירה ומשם שמאלה למצד צפי. נושא המסעות בפלמ"ח (הוקם 1941) כחלק מהאימון. קשור בסיפור מסעה של פלוגה ג' שנקלעה למקום ב- 1944 בעת המסע הגדול מרמת רחל לרביבים. מסע עם אתגרי הליכה ללא הספקה פרט למקום אחד וכן צורך בהתחמקות מהבריטים. לא יכלו לחצות את המכתש דרך נחל ימין במסלול הרגיל כי היה שם מארב של הבריטים ולכן חיפשו עיקוף. לדברי מנחם לכל מפל יש יציאה צריך רק לחפש. ריחוקה מהמפל עומד ביחס ישר לגודל המפל. הם לא חיפשו עד הסוף אלא החליטו לטפס במפל וחצבו את דרכם למעלה תוך העזרות בחבלים.
התחלת חזרה לאוטובוסים 12:35 הגעה לאוטובוס 12:50.

11:00 נסיעה בציר מעלה עקרבים. נסלל ככביש מבאר שבע לאילת ב- 1985. עד 1980 היתה למקום דרך עפר בלבד. הכביש חוצהقلى את הקער מרכס חצרה לחתירה. עוברים את מישור ימין. שטח מגודר של הכור האטומי. פסי רכבת. בצד ראינו משהו שנראה כצפלין לבן ענק. האמנם?
השפעת כור אטומי על הסביבה – גידור השטח ומניעת הרעייה בו הביא לכך שהתפתח שם צומח עשיר. יש במקום צבעוני רגיל, צבעוני ססגוני ואירוסים.

חציית נחל ימין. מצד ימין שרידי הדרך הבריטית מ- 1927. סולינג – ריצוף עם אבני שפה.

מישורי חמדות צור.
חמאדה – שטח מישורי המכוסה בחצצי סלע. זו צורת נוף מדברית הנוצרת כתוצאה מהתבלות שכבות סלע באיזור מישורי וטיאטוא החומרים הדקים מן המישור על ידי הרוח. סוג הסלע שהתבלה קובע את אופי החמאדה. יש חמאדות צורניות, גירניות ועוד. מקור השם בשפת הטוראג. אין במקום צמחיה?

* החול הוא בית גידול מצויין במדבר כי סופג מים ולכן באזורי חול צמחיה עשירה.

עוברים את נחל המעלה ושמלאה דרך עפר, חלק מהתוואי המקורי של מעלה עקרבים הדרך הרומית שהובילה מאילת לירושלים. מצד צפיר. נחל מעלה וממנו שמאלה מצפה המכתש הקטן.
צמחיה: שיחי רותם, זוגן, שיטה סלילנית – נוף מדברי "קלאסי". וכן סהרון משולשל (צמח נדיר ממוצא סודאני) והרנוג השיטים (טפיל).
נאג'ל – מרבד צמחים חד שנתיים.

הפסקת צהרים 13:20 – 14:00. בחניית אוטובוסים על החמאדה לפני ירידה לתצפית המכתש הקטן.

14:10 – 15:00 תצפית אל המכתש הקטן – מכתש חצרה
* כדאי להביא משקפת
יופי של צללים. באנו בצהרים וגם היתה עננות. מומלץ להגיע תמיד בצהרים מאוחרים לא קודם. כשהשמש חזקה מעל הנוף שטוח לא רואים צבעים ופחות מרשים.
תצפית: קמ"ג, קמר חתירה (מתחיל בשדה בוקר), ים המלח והרכיות הדרומיות, ירדן: בתי הכפר צאפי ושטחי חקלאים, נחל זרג (לא ראיתי במו עיני, מנחם אמר). * יש עכשיו חפירה באיזור צאפי (שמעתי מאשתו של אליוט), נחל ערבה (גבול ישראל-ירדן), הרי אדום, בצירה=בוצרה
בוצרה: אזכורים במקרא: "כא ומשפט בא, אל-ארץ המישור--אל-חולון ואל-יהצה, ועל-מיפעת. כב ועל-דיבון ועל-נבו, ועל-בית דבלתיים. כג ועל קריתיים ועל-בית גמול, ועל-בית מעון. כד ועל-קרייות, ועל-בוצרה; ועל, כל-ערי ארץ מואב--הרחוקות, והקרובות. כה נגדעה קרן מואב, וזרועו נשברה--נאום, יהוה. "(ירמיהו מח 21 – 23) "כי בי נשבעתי נאום-יהוה, כי-לשמה לחרפה לחורב ולקללה תהיה בוצרה; וכל-עריה תהיינה, לחורבות עולם."(ירמיהו מ"ט 13) "יא כה, אמר יהוה, על-שלושה פשעי אדום, ועל-ארבעה לא אשיבנו: על-רודפו בחרב אחיו, ושיחת רחמיו, ויטרוף לעד אפו, ועברתו שמרה נצח. יב ושילחתי אש, בתימן; ואכלה, ארמנות בוצרה. {פ}" (עמוס א 11 – 12) "אסוף אאסוף יעקוב כולך, קבץ אקבץ שארית ישראל--יחד אשימנו, כצאן בוצרה: כעדר בתוך הדברו, תהימנה מאדם. יג עלה הפורץ, לפניהם--פרצו ויעבורו, שער וייצאו בו; ויעבור מלכם לפניהם, ויהוה בראשם. {פ}" (מיכה ב 12-13).
מבט למכתש הקטן: מכתש מעוגל למדי. אורך 7 ק"מ רוחב 5 ק"מ עומק כ- 450 מ'. עשוי שכבות גיר של משקע ימי.

שליש עליון מצוק עליון קנומן [דולומיט, גירים חווארים, קירטון וחרסיות] הרבה דרדרת

שליש אמצעי קרטיקון אבן חול צבעונית (אבן חול נובית)
קרקעית (סמוך לשער המוצא) [יורה] [גיר דולומיטי קשה עם עורקי חואר]

קרקעית המכתש עשוייה אבן חול צבעונית אך הדבר לא בולט כי חלקה מכוסה סחף. ניקוז ע"י נחל חצרה דרך שער סלעים בגיר דרומי מערבי לעבר נחל צין והערבה. דגם הניקוז מניפה.
יש כמה נתיבי ירידה רגליים:
דרך שנפרצה לצורך שאיבת מים ארטזיים עבור מפעל פריקלס.
מעלה עלי – כמו עלי על מכתש קפה = מעלה הגיאולוגים. מימין לדרך של פריקלס
מעלה חצירה = דרב נקב חזירה (המכלאה) צורת זיגזג – מעבר עתיק מהמאה ה- 7 או ה- 8 לפנה"ס.
דרך לרכבים יש רק מלמטה כק"מ מצומת הערבה.
שביל נקב חנינה (היונה הקטנה) – סיפור של מנחם על איך היה במקום עם חברים בלילה ושמעו פיצוץ ולמחרת התברר שגששים מצה"ל גילו חדירת מסתננים עם גמלים ועקבו אחריהם עד שגילו אותם במעבר שלא היה ידוע עד אז. ירו לעברם ר.פי.גי והיה פיצוץ גדול כי התברר כי הגמלים היו טעונים חומר נפץ.
* פתח המכתש לוכד את עין המתבונן. כולם מסתכלים עליו. אולי בגלל כל קווי הערוצים והשטח הפונים אליו כמו חץ.

15:00 חזרה לאוטובוס והמשך נסיעה

עוברים ליד נחל גוב = ואדי גוף. באזור עדרי יעלים וזאבים (לא ראינו), וואדי שיזף = דרב נבק

15:15 – 16:00 אנדרטת מבצע עובדה – תצפית
אנדרטה בצורת טורה של שח (סמל חיל ההנדסה פעם), עם כתובת על סלילת
הכביש ע"י חיל ההנדסה באפריל 1950. ישבנו על שפת הכביש ולרגלי האנדרטה. ושלט על הטבח במקום. (לא שמתי לב אבל מוזכר בכתובים)
* לדעתי יש מקום רק לתצפית קצרה אם בכלל.
היינו כשלושת רבעי שעה עם דיבורים על הנוף ומורשת קרב (בעיקר).
תצפית: הרי אדום החלק הגירני שלהם. דרומה יותר גרש (האם רואים?), מונוקלינה (קמר א-סימטרי) --> מדרגת כפיפה חריפה. נקב דח'ל בירדן המהווה המשך למעלה עקרבים, נחל צין עם כתם ירוק של עין עקרבים ומעבר ככס רמון.
נחל צין – בערבית כל קטע שם נפרד המתאים לאופי שלו. מלמעלה: ואד א-נפח, ואדי רמליה (אזור אובות עם דיונות), עין מור ועין עובדת = ואדי מורה (כי מימיו מרים), תחת המדרשה א-תהמת (המרעה) ואדי פוכרה (עני) כי מעט גשמים ועשב. נחל צין מהווה גבול גיאוגרפי בין שתי יחידות נוף והן גבול "מדיני". גבולה הדרומי של כנען: " א וידבר יהוה, אל-משה לאמור. ב צו את-בני ישראל, ואמרת אליהם, כי-אתם באים, אל-הארץ כנען: זאת הארץ, אשר תיפול לכם בנחלה, ארץ כנען, לגבולותיה. ג והיה לכם פאת-נגב ממדבר-צין, על-ידי אדום; והיה לכם גבול נגב, מקצה ים-המלח קדמה. " (במדבר לד 1-3) גבול נחלת יהודה: " א ויהי הגורל, למטה בני יהודה--למשפחותם: אל-גבול אדום מדבר-צין נגבה, מקצה תימן. " (יהושוע טו 1). ולימים של כל ממלכת יהודה – דרך האתרים עם מצדים. בתקופות מאוחרות יותר הגבול בין איגודי שבטים בידואים העשירה והקבילה. ובין האדולם (כוללים את אלטוואנה) והעזזמה.
כן מוזכרת במסע המרגלים: " ויעלו, ויתורו את-הארץ, ממדבר-צין עד-רחוב, לבוא חמת. " (במדבר יג, 21),

הדרך: תחילתה ב- 1918 כדרך עבור חב' הנפט טקסס אויל שקיבלה זכיון לחיפוש נפט במדבר ופרצו דרך עד המכתש הקטן. ב- 1925 הIPC השתמשו אף הם בדרך זו. פריצת הדרך היתה קשה ועוד יותר מכך התחזוקה. בעיקר בחורף אחרי השיטפונות. 1927 – סלילת הדרך. 1948 מבצע לוט.

מעלה עקרבים: הדרך היחידה לאילת. היה צורך בדרך טובה לשם פיתוח אילת כנמל יצוא.
1951 – מבצע דרך המלך – סלילת כביש אספלט לאילת דרך עובדת ומפה רמון – מעלה המישר (הר גרופית).
1953 – 1958 – נסלל כביש 40. עד אז השתמשו במעלה עקבים.
בינתיים שיפר חיל ההנדסה את דרך העפר הבריטית בפקודת בן גוריון.
במקום זה ארע גם אסון: התקפה על אוטובוס אגד שהסיע חברי אגד לחגיגות שחרור אילת ב- 1954. רכב הליווי נסע מהר מידי והאוטובוס נשאר חשוף והותקף ע"י פדאיון. הם הרגו את כל הנוסעים כמעט. נותרו בחיים רק ילדיו של הנהג. הילד התגלה כשהוא חי וירו בראשו ונשאר צמח עד יום מותו. הבת ראתה הכל והיתה מוסתרת תחת גווית אחת הנוסעים ונשארה בחיים. גם נוסעי רכב הליווי שחזר למקום נהרגו. לאחר התקרית דרש שר הבטחון, לבון לתקוף את ירדן בתגובה אך הרוה"מ אשכול דרש לברר קודם מי באמת אחראי. התברר כי היוזמה לא מירדן אלא בדואי מקסיימה. בספטמבר 67 ארבה לו חולייה של צה"ל והרגה אותו בביתו. הוא אמר שחיכה להם כי ידע שיבואו.
נסיעה בכביש מתעקל בזיגזג (סרפינטינות). כפיים לעובידה הנהג שלנו.

16:00 מצפה מעלה עקרבים
מצפה מסודר עם שלט הסבר על הנוף במקום.
יושב על דרך ירושלים אילת המוזכרת במפת פויטינגר (לוודא)
הדרך: ירושלים – מר אליאס – בית לחם – כפר חאדר – נוה דניאל – חברון – יאטה – כרמל – מעון – ירידה למטה לתל קריות (ח' דראג'ת) – תל ערד – ממשית – חציית מישור ימין – נחל צין – קצר – קטע מדרגות נחל ה____ עד בוצירה. בעצם לא מגיע עד אילת אלא עד בוצירה ומשם התחברה לדרך המלך שהלכה לפילדלפיה ומשם לאילת. מקום לדיון בנושא דרכים עתיקות בתקופה הרומית.

הדרך הזו היא במקורה כנראה מהתקופה הישראלית אזכור מקראי למעלה עקרבים. עד נחל צין.
"ד וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים, וְעָבַר צִנָה, והיה (וְהָיוּ) תּוֹצְאֹתָיו, מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ; וְיָצָא חֲצַר-אַדָּר, וְעָבַר עַצְמֹנָה. (במדבר לד,4) וכן יהושוע טו, 3.
אך בתוואי הדרך הרומית לא נמצאו שרידים לתקופה הישראלית. בסקר של רודולף כהן עלו חרסים מ- 250 בערך ז"א ימי דיוקלטיאנוס ומאוחר לטריאנוס. לדעת מנחם הדרך הרומית הינה כנראה מימי טריאנוס (108 – סיפוח הממלכה הנבאטית ושינוי שמה מערביה פטרריה לפרובינקיה ערביה.). "לא מתרשם" מכך שלא נמצאו חרסים מהתקופה אומר שלפעמים ארכיאולוגים מוטים ע"י דעות קדומות. לא ברור מה הקשר לממצא של רודולף. *לקרוא את הדו"ח של רודולף
הדרך הישראלית עברה לדעת מנחם במקום בו נסללה הדרך הבריטית בנקב א- צאפי.
מוסיל במסעו דרך נקב צפאר (=מעלה עקרבים) הלך בנקב א-צאפי המקביל ומצא בו חרסים מהמאה ה- 10 לפנה"ס. על הדרך הזו נסלל הכביש הבריטי. גם בנימין מזר מצא חרסים של מאות 8 – 9 לפנה"ס באזור הכביש במסגרת חפירותיו בחצבה.
מכאן לדעת מנחם שנקב א- צאפי הוא המעלה הישראלי הקדום.
פירוש השם מעלה עקרבים?
א. עקרבים שיבוש של עקבים/עקובים לפי "והיה העקוב למישור" – ז"א מעלה מתעקל
ב. עקרבים כי השביל מעוקל כזנב עקרב.
ג. יש פרסומים בהם כתוב שמקור השם בעקראב = פיתול בערבית. معقرب = מפותל, מעוקם, מסולסל, מקושת. זה נראה לי הפירוש המתאים ביותר.
ביב ראה ברסלבסקי הידעת את הארץ

ממשיכים בדרך עוברים ליד סלע הנקרא האריה או הצפרדע. איש לפי דמיונו.
מקום לתאור ההרס האקולוגי הנגרם לאזור בכלל ולנחל צין בפרט ע"י מפעלי הפוספטים. ערימות החומר הנכרה כדי להגיע לפוספטים מושלכות בצד בערמות ענק. זה חומר מת שדבר לא צומח אליו וכן פגיעה במי התהום.
פונדק השיירות ורוג'ום צפיר.
אשלים בערוץ נחל = עדות למי תהום גבוהים (אחרת שורשי העץ לא היו מגיעים עדיהם). כן רואים את שכרון המדבר (צבעו הצהוב)
נחל סייף – עליה למצד סייף (חפירה של רודולף כהן). חציית קמר מכתש רמון.
חוצים את קמר מכתש רמון. עוברים את נחל ביתרון --> יצאה לעין חצבה בערבה.

17:00 עין חצבה عىن حُصُب

יש שרותים (שני תאים בלבד אני חושבת) ואפשר למלא בהם גם מים.
אתר חפירות. לא במצב מזהיר. השקים על המחיצות מתפוררים והחצץ שבתוכם נשפך, גזעי עצים בחפירה.
עץ שיזף עתיק ומסועף. לדברי מנחם העתיק ביותר בארץ ישראל וגילו לפי טבעות כ- 1000 שנה. העץ קרס אבל שרד. (מאמר של שמידע עליו בטבע הדברים). ניזון במקור במי עין חצבה. היום לאחר הטיית המעיין ניזון מהשקאת קק"ל.
מקור השם: מערבית עין חוסוב (אולי מהדמיון לא-סבה הביזנטית).
מוסיל סקר את המקום ב- 1902 וזיהה את המצודה הרומית ובית המרחץ. עוד לפני חפירה
אהרוני הציע לזהות האתר עם תמר המופיע במפות התקופה הביז. במפת פויטינגר מצויין כי תמרה היתה תחנה על הדרך מירושלים לאילת. באונומסטיקון מציין אבסביוס כי א-סבה / איזיבה מרוחקת מהלך יום הליכה מממשית ובה מצוי "משמר חיילים". ומופיעה גם במפת מידבא. (ראה תמונה)
חפירה של רודלף כהן ויגאל ישראל. 1987 – 1995. דוח על החפירות בשנים 1990 – 1994, פרסום של רשות העתיקות. *לקרוא ולסכם לפי עדכון אחרון

במקום 6 שכבות יישוב מהתקופה הישראלית (10CBC) עד הערבית הקדומה.
ביצור עם חומת סוגרים ומגדלים ובית 4 מרחבים.ממאה 9 לפנה"ס. נמצאה בו גניזה עם כלי פולחן אדומים מנופצים. אולי קשר לרפורמת יהושיהו (מל"ב כב, מל"ב כ"ג, דה"ב לד-לה).
מעט ממצא מהתקופה הנבאטית בעיקר חרסים ומטבעות. המבנה שנותר רק מעט ממנו היה אולי תחת תחנה בסעיף הצפוני של "דרך הבשמים" שהובילה בין פטרה לעזה.
מצודה רומית רבועה (46 X 46) עם מגדלי פינה (אולי תוספת מימי דיוקלטיאנוס). חרבה במאה ה- 4 לס' אחרי שתי רעידות אדמה זו של 344 שאחריה שופצה וזו של 363. מכלול המצודה הוא הגדול ביותר בתקופה הרומית בערבה ונראה שנועדה גם למסות את שיירות המסחר שעברו דרכה "דרך הבשמים הצפונית" שבין חצבה לממשית, דרך מעלה העקרבים הרומי.י
בתי טיט מהתקופה המוסלמית הקדומה.
בתקופת המנדאט תחנה. המקום בתחומי השבט הבדואי סעידיין הנמצא היום באזור פשחה. בניית בריכת השקייה עם בריכת שיקוע לסחף וברזים. מים לחיילים ולבעלי חיים. גם צה"ל השתמש בה.
במקום זה התחילה הדרך צפונה לסדום וכאן היתה צומת דרכים סדום, אילת באר שבע.
במקום היישוב עיר אובות. ר' הסיפור של פרלמוטר.
עיר אובות, הינו מושב חרדי באופיו בצפון הערבה דרומית לים המלח. המושב מכונה גם "עין חצבה החדשה", והוא נחשב ליישוב עם המספר הקטן ביותר של תושבים: שמונה בלבד.
המושב החל דרכו ב- 1967 כשהוקם על ידי יהודי דתי מיאמי בשם שמחה פרלמוטר , שהקים את היישוב שבו מתגוררות כיום משפחות חרדיות, וכן משפחות נוצריות המבקשות להתגייר . המושב הוכר על ידי המדינה מכיוון שנרשם כחווה חקלאית. המושב נחשב בעבר ל"קיבוץ חרדי", אשר שילב בין אורח חיים קיבוצי ואורח חיים חרדי. פרלמוטר האמין שאחרית הימים תתחיל ממקום זה לפי הפסוק "א מי-זה בא מאדום, חמוץ בגדים מבצרה, ... ד כי יום נקם, בלבי; ושנת גאולי, באה. ה ואביט ואין עזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרעי, וחמתי היא סמכתני. ו ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם. {ס}. (ישעיהו סג, 1 – 6) לאחר שבנו נהרג בפיגוע אמר שאם אחרית הימים תהיה בימיו הרי שיהיה הראשון להקביל את פני בנו.

17:15 השמש שוקעת. שקיעה מדהימה.

17:30 חנייה קצרה בתחנת דלק שפך זוהר. שירותים לא משהו. של הנשים היה סגור. אפשר לשבת בפנים או בחוץ. מזנון וגם גלידה.

ביבליוגרפיה:
אורי אבנרי, בשדות פלשת – תאור הקרבות מבצע נחשון- הגזרה מערבית
מדריך ישראל כרך ד הנגב
מדריך ישראל כרך י מוספים
ברסלבסקי הידעת את הארץ – אגדות ארץ ישראל
שמידע, טבע הדברים – מאמר על השיזף בחצבה.
י. אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, כרטא 1974
ר. כהן וי. ישראלי חצבה, דוח על החפירות בשנים 1990 – 1994, פרסום של רשות העתיקות

סיור 4 הר סדום

תמונות ומפות לסיור 3 - גיאולוגיה בהרי ירושלים

סיור 3 גיאולוגיה בהרי ירושלים עם מנחם מרכוס

יציאה מבנייני האומה, ירושלים – 6:55 נסיעה לכביש אורה עמינדב

שיחה בדרך:
* תזכורת לעצמי לא כל מה שהמדריך רואה מהחלון הקדמי הגדול רואים הנוסעים מהחלונות הצדדיים.
אורה – סלע קירטון תצורת גבעת שאול. קרטון לא אופייני לירושלים, עין יאלו, עין חניה

מצפה ביתר: הגענו 7:15 – 8:30
מצפה לכבוד משפחת הרטמן ושמוורץ עם כתובת "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְהוָה. "(צפניה ג, 20)
דרך עבירה לכל סוגי רכב.
תצפית עם ספסל ישיבה בצורת חצי עיגול, עשוי אבנים אל הנוף. אין שירותים או מים.
* אצלנו דוקא התעקשו לעמוד ליד המדריך כך שגם הנוף הוסתר וגם הספסל לא נוצל. – כדאי להושיב את האנשים לפני תחילת ההדרכה ולעמוד לפניהם וכך כולם יראו.
מה רואים מהתצפית:
ביתר, וואלג'ה, הר גילה – רכס בית ג'אלה – קצה צפ-מז של הר חברון, חוסאן, נווה דניאל, גוש עציון, בית אומר, נחל רפאים, הר גילה – ראס בית ג'אלה – קצה צפ-מז של הר חברון, נבי דניאל, מעבר הר חברון, גבול הרי חברון – הרי ירושלים, רכס ירושלים, גת

רכס הר חברון – נוף כעין בגט מוארך. נשיקה צפ-מז היא בית ג'אלה ונשיקה דר-מע שלוחה מדהריה לתל שוקת.
הר חברון – קמר גבוה השיא רמת אל חליף = אלוני ממרא 1024 מ'. אין בו פרצות והוא קשה לטיפוס.
רכס ירושלים – נוף של אצבעות הנוצר מהשלוחות ההרריות.

בתיר - , ביתר – השם הערבי משמר את השם העברי הקדום. ליד הכפר ח' אל יהוד

.אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל חקרו את האתר ב- 1880 וגילו כתובת של הלגיון החמישי המקאדוני והאחד עשר הקלאודיאני , אלו הלגיונות שכבשו את ביתר.

בחורבה נראו עד 1930 בערך גם שרידי סוללת מצור ומצודה.

השם ביתר - מדרש על השם לפיו מקורו בשני גיבורים שרצו לנקום בדוד ואמרו בתרי? (יעני רק שניים?)
תולדות והשפעת גדר ההפרדה - מרד בר כוכבא 132 – 135 לס'– מיעוט מקורות: דיו קסיוס, התעודות ממערות מדבר יהודה עם מכתבי שמעון בן כוסבא והרבה מדרשים ואגדות. כולל האגדה על בר כוכבא והאריה. ר' גם ירושלמי תענית פ"ד דף סח טור ד ה"ה.
בר כוכבא ובר כוסיבא הם בעצם מדרשים על שמו האמיתי שמעון בן כוסבא. הראשון כשקיוו שמשיח והשני כשנוכחו שהכזיב. תוצאותיו טראומטיות אך היישוב היהודי בא"י התאושש יפה לבסוף.

וולאג'ה – הכפר לא נכבש ע"י צה"ל ב- 48. בהסכמי הפסקת האש הסכים עבדללה להזיז את הכפר שנמצא בואדי קרוב לתואי מסילת הרכבת אל ההר למעלה. המסילה היתה בשטח הירדני. למטה נשארו כמה בניינים כולל בניין בית הספר לבנים המשמש עד היום. תקופה ארוכה היו יחסים טובים בין צה"ל (הפטרולים שעברו במקום ונציגי הצבא) לתושבים.
עין וולאג'ה נובע מניקבה באורך 65 מ' עם אמת מים על גשר האבן. ממנו ניזונות הטראסות היפות עם גני הירק.
שיטת חלוקת המים העתיקה כמו בעת העתיקה: יש בכפר 8 חמולות ובהתאם 8 מחזורי השקייה. כל יום חמולה אחרת. ההשקיה בהצפה ע"י מילוי בריכה וממנה המים ממשיכים לבריכה הבאה. נאמן המים (לכל חמולה נאמן משלה) מודד את גובה המים במקל עם מסמרים ומכוון את מילוי המים. מכאן הביטוי "קנה מידה".
נושא שלא אוזכר בסיור הוא שזכויות העיבוד והגישה לאדמות נשארה בידי התושבים. כעת התוכנית לגדר ההפרדה תגרום להפקעת חלק מהאדמות והריסתן.להרוס את טראסות הנפלאות האלו בשביל מפלצת בטון !!! לא יאומן. הגישה לאדמות האחרות תוגבל בשערים שהנסיון מוכיח שהם לא לכניסה אלא למניעת יציאה. מקומות שאליהם חקלאים פלשתינים יכולים להגיע רק דרך שערים הופכים "נטושים" די מהר כי נמנע מהתושבים להכנס אליהם. אם יתקיימו התוכניות תהיה פגיעה אנושה בתושבי הכפר (בנוסף לפגיעות שכבר עברו בשנים האחרונות) וגם בנוף. לפיכך גם אנשים הדואגים לנוף כמו אברהם שקד נרתמו למאבק. עין א- ג'וזה ליד ואלג'ה. פירוש השם אגוזה קטנה. מעיין יוצא דופן.
גת - סיפור בריחת דוד לאכיש מלך גת " וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-לִבּוֹ, עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם-אֶחָד בְּיַד-שָׁאוּל; אֵין-לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, ... ב וַיָּקָם דָּוִד--וַיַּעֲבֹר הוּא, וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ: אֶל-אָכִישׁ בֶּן-מָעוֹךְ, מֶלֶךְ גַּת. ג וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם-אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו, אִישׁ וּבֵיתוֹ: {פ} (שמואל א כ"ז, 1- 2 )

נחל רפאים – מקור השם אזכור רפאים וזוזים במקרא. "...הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ--עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. יא רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם, כָּעֲנָקִים; וְהַמֹּאָבִים, יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים." (דברים ב, 10) "..ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם." (בראשית יד, 5-6) "... כ אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב, אַף-הִוא: רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ, לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים, יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים". (דברים ב, 19 – 20)
"... יז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים, כִּי-מָשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים, לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד; וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיֵּרֶד אֶל-הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים " {פ} (שמואל ב, ה 17 – 19) וגם שמואל ב, כ"ג וגם דבה"א יד, יא
” ה והיה, כאסף קציר קמה, וזרעו, שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים, בעמק רפאים." (ישעיהו יז, 5-6)
"...יא וַיַּעַל, גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי-בִנְיָמִן—לְמִשְׁפְּחֹתָם.... טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; (יהושוע יח, 11 - 16) מוזכר גם בנחלת בני יהודה ר' יהושוע טו
". יא כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים--הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן: תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ--בְּאַמַּת-אִישׁ. " (דברים ג 10 –11)
נחל רפאים מכונה בערבית ואדי אל ורד = נחל הורדים. בצילומים מסביבות 1920 רואים שאכן היה מלא ורדים. במקום היתה תעשית מי ורדים (מאמר של ניצן שריג על תעשית מי הורדים בטורקיה). ב- 1892 עם הקמת מסילת הרכבת שונה שמו ל "שוכת אל חדיד" = נחל מסילת הברזל.
מבצע צבאי אחרון ברי ירושלים נערך ב- 1946, מבצע "אל ההר" – השתלטות על בתיר וחוסאם עד בית ג'אלה.

חוסאן: במקום היתה תחנת משטרת גבול של הירדנים ("אל אמן אל עאם"). הותקפה ב- 56 ע"י צהל (צנחנים) במסגרת פעולות תגמול על תקופות פאדיון בעמינדב (רצח שתי נשים מאורה שבאו למסוק זיתים). הפעולה היתה נגד הלגיון למרות שהרצח בוצע בידי הפאדיון וחוסיין התנגד. השוטרים עזבו את המקום לפני הפעולה. התחנה נפגעה רק בחלקה אך לאחר שניטשה נשדדו אבניה ע"י תושבי המקום והיא נעלמה. לאחר פעולת תגמול זאת הוחלט על הפסקת פעולות התגמול כי הוחלט שהמחיר בהרוגים גבוה ואינן יעילות. ר' בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, - אזכור לתקריות הגבול ישראל – ידרן 48 - 56

נבי דניאל – קבר נבי דניאל עם עצי אלון סביבו. דרך רומית, מעלה עקרבים ואבני מיל.
הסיפור על שיירת נבי דניאל ממרץ 48 לא התרחש במקום זה אל קצת מרוחק ממנו.

היינו בתצפית שעה ורבע. עיקר ההדרכה היה על מורשת קרב. מעט מאד על גיאולוגיה. לדעת מרכוס הנושאים העיקריים להדרכה באזור הרי ירושלים הם קרבות מלחמת העצמאות וגיאולוגיה. לטעמי אין צורך לרדת לפרטי הפרטים של מה מ"מ א אמר למ"פ ב'. לעומת זאת כדאי להוסיף יותר על החורש הטבעי דרכו עברנו בסיור. כן, יש מקום לדבר על השפעת האדם על הנוף ולהיפך, הקשרים מקראיים והסטוריים. שימור שמות עתיקים ועוד.

8:30 – המשך נסיעה לכיוןן חורבת צעדים דרך שלוחת עמינדב. עברנו ליד יד קנדי. לא עצרנו.

8:35 – 9:10 ח' סעדים - חניית בוקר
אין שירותים, פחי אשפה או מים גם לא מקום ישיבה מסודר. מקום חניה נוח לאוטובוס. יש תיבת מידע עם דפדפות.
* במפת מהדפדפת של הקק"ל מסומן חניון עם שולחנות ומים. לבדוק איפה החניון המוסדר. הכוונה כנראה לחניון "קדושי קהיר" הסמוך.

ביב:
דף מידע הקרן הקיימת "נתיבי לכת – שביל המעיינות ביער עמינדב".
דף מידערשות הטבע והגנים "שמורת טבע חורבת סעדים ועין סעדים".
שביל ישראל עמ' 163 והלאה
* בדפדפות עצות לגבי המסלול ואפציית פיצול.

ח' סעדים 9:15 ([2] במפת קק"ל
רחבה ביער עם עצי אלון מצוי גדולים סביב מבנה מקודש – מקאם שיח אחמד שנחשב לבעל סגולה לפריון לעקרות.
מקור השם: לא ברור. לא ידוע הכתיב של השם בערבית ס או צ. האם במשמעות גברת או מסעד (עזרה) או מקום רם ונישא. או סעידה במשמעות מאושרת.
המבנה הוא שירד מחווה ביזנטית שהיתה במקום. בעבר היו כאן שרידי משקוף עם כתובת לטינית "זה בית מדרשו של הכומר מריאנוס" – המקום שימש כמוסד לימוד נוצרי.
הערה של מרכוס על כך שב- 48 היו הרי ירושלים חשופים כמעט לחלוטין מצומח פרט לדרך שער הגיא שם יוער באורנים ע"ח הבריטים. מאוחר יותר ייעור ע"י הקק"ל.
במקום שרידי בית בד והבתולה שרדה במרכז. במקום גם שרידי גת (לא ראינו אותה).
ממשיכים בדרך העפר לצידה בורות לכבישת סיד (לא ראינו).

מפעלי המעיינות: הסברים כללים
המעיינות בירושלים לא עולים בצורה טבעית אלא יש צורך בהתערבות אדם כדי להעלותם אל פני השטח. מתקנים לשיפור הנביעה.
נקודת המוצא היא בריכת אגירה, שימוש בטראסות מפולסות (שטח הטראסות = בית שלחין), תעלות שילוח --> צורך בתכנון הנדסי. קיימות כבר מתקופות קדומות.
אזכור בשיר השירים "גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם." (שיר השירים ד, 12) - הלא הוא נקבה עם חדר תת קרקעי מורחב כמו אין קבו, עין צובא
" יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.." {ס} (שיר השירים ב, 14) – המדרגה היא הטראסה.
השיפוע האידיאלי הוא של 1% - 2% ומתאים לניקוז תקין מחד והשהייה מספקת לספיקת המים מאידך.
ביב: ראה ויטרוביוס על סלעים והידרולוגיה – פרק 8 על מפעלי מים
הבריכות מתמלאות מ- 6 בערב עד 6 בבוקר = 12 שעות.
הבריכות שראינו בשביל בנויות אבן ומטוייחות.
גודל הבריכה תלוי בספיקת המעיין.

תיארוך: לדעת מרכוס בתי שלחין ומתקניהם באזור ירושלים הם מהמאה ה- 1 לס' בערך.
לדעת מרכוס מאחר ופיתוח מפעל מים כזה דורש השקעה רבה סביר להניח שהותקנו בימי בית II בעת שהיה צורך בעורף חקלאי נרחב. את ההשקעה היה ניתן לכסות בהכנסות מתקופת העליות לרגל.

מפעלי מים של הלגיון: בניה ו / או תחזוקה. עדות מכתובות לגיונות במפעלי מים של מעיינות. הכתובות הם בעצם של וקסילטיו. וקסילטיו = יח' רומית מסופחת ללגיון וכפופה ישירות לנציב. היו שני סוגים: אחד למשימה ספציפית והאחרת לעבודות ציבוריות. כתובות של יח' כאלו הקשורות במפעלי מים נמצאו בבתיר (לגיון X ו- XI) לדעת מרכוס עדות שהמפעל קודם למרד כי לאחריו נפגע הלגיונות הללו. לודא ביב: PEF. כן נמצאו באבו ע'וש (לגיון (X בכנסיה הצלבנית ובמנזר האחיות סט. ג'וזף בשימוש משני (ר' יואל בן דב, אבו גוש, הוצ' יד בן צבי, עמ' 34-36 כולל תמונה). אמת המים של קיסריה (לגיון VI ו- X).
הלכנו בשבילים עם סימון כחול כתום כחול, לבן כחול כתום, ירוק לבן ירוק. המסלול שלנו ירוק

ירידה לשביל המעיינות: 9:30
תיבת מידע – ריקה בצומת השבילים
שביל 3 ק"מ מח' סעדים לעין חנדק דרך שכבת החוואר שביער עמינדב. לאורכו מספר מעיינות שכבה יפים: עינות עמינדב, מעין עוזי ומעין תמר. סכנת החלקה בימי גשם.
מצפה חורשת הארבעה: לזכר ארבעה שנפלו בששת הימים.
תצפית: מעלה החמישה, גבעת אדר, עמק נחל שורק, הר נוף, הדסה עין כרם, בית זית, אבן ספיר. נבי סמואל, מעלה החמישה, תל צובה-בלמונט, סטף, הר הטיסים, מושב רמת רזיאל.
הערה: פירוש השם צובא ערימת חיטה. השורש צבא למשהו נפוח כמו למשל בטן.

עינות עמינדב 10:00 [3]
* כדי לראות את הנקבה והבריכה צריך לרדת מהשביל. יש צורך בפנס.
עצירה בנקבה עם כמה בריכות ובריכה עם מגרעת להורדת עודפי המים ומתחתיה מערכת שלחין.
המקום מכוסה באורנים שמסתירים את חלקה של המערכת.

עיינות עוזי
שני מעיינות הנובעים זה לצד זה. השם העברי משמר את שמם הערבי - עין אבו-ע'זי.
בריכת אבן מטוייחת.


שביל עפר 11:00
חתכנו מהשביל למטה במורד קצת תלול בשביל ירוק לבן ירוק לכיוון עין חנדק, דרך הכביש של אבן ספיר.

פיסול ביער 11:15
הנגריה של אמיר באומפלר 02-6429289
הסבר של האמן על המקום. (מנחם מכירו כי בנו ז"ל עבד שם).
ריהוט מעץ מלא ומחברי עץ בלבד וכן מפסל טוטמים. במקום גם עבודות קרמיקה (ראיתי בחצר) ומפסל גם מאבן. יש לו גם סאונה והוא מתעניין בתרבות אינדיאנית. עבודה של קבוצות שונות בשיתוף פעולה. פעם עסקו בעיקר בשיתוף פעולה יהודי-ערבי היום לאו דוקא אלא במגזרים שונים באופן כללי.

עין חנדק 11:45
עין חנדק פירושו בערבית, מעיין השוחה או התעלה. אפשר להכנס לתוך המעיין. צריך פנסים וכמובן בגדים קצרים או להחלפה כשיש מים. לא נכנסתי.
למעין שלוש תעלות תת קרקעיות האחת באורך 75. נחשבה למעין הנקבה הארוך ביותר עד לגילוי עין גוויזה (ע"י מרכוס) ששטחו פי 3. תעלה נוספת של 30 מ' שחלקה תת קרקעי וחלקה גלוי. הנקבה משמשת כמעין באר אופקית. המים נאגרים בבריכה. המתקן הוא כנראה הרודיאני מהמאה ה- 1 לפנה"ס.
שרידי מבנה של מנזר יוחנן במדבר.
מנזר יוחנן במדבר
מבנה אבן השייך לפרנציסקנים. מסורת נוצרית על התבודדות יוחנן המטביל במקום. שם הערבי "אל חביס" = מקום התבודדות. בחצר מעין קטן וגן מטופח, חנות מזכרות. פתוח למבקרים בשבתות בלבד. לא נכנסו.

חלק תחתון של עין חנדק 12:20
מקום ישיבה על הסלעים המשקיפים על הקיר.
ממשיכים בשביל למטה. חלקו עם מדרגות עד קיר ענק ("הכותל הקטן"). קיר אדיר 9.5 מ' גובהו בנוי בנייה יבשה עם טריזי אבן לחיזוק. אבנים מלבניות שחלקן שוקלות 9 – 10 טון. במקומות שמתוקן מתקופה מאוחרת קטע של אבני גוויל קטנות. הקיר האדיר הזה אינו אלא טראסה. תפיקדו לעצור את המים המצטברים מאחור. צריך קיר אדיר לעוצרם כי אדמת הטרה רוסה מתנפחת.
בנייה יבשה עוזרת להזעה של הקיר דרך המגעים בין האבנים.
תארוך: כנראה מהתקופה ההרודיאנית. אולי חלק מחווה מלכותית "גן המלך". אין הוכחה לכאן או לכאן.
המקום לא מטופל. היה נסיון של כמה גופים לטפל במקום. נוקה ושוקם אך לא תוחזק ומצבו התדרדר שוב. בסטף פתרו את הבעייה ע"י חלוקת חלקות לאנשים שמטפחים אותן בשיטות של חקלאות עתיקה.

המשך ירידה למטה עד לכביש 386 שם חיכה האוטובוס. אפשר לחצות את הכביש במנהרה. יותר בטוח.
13:00 הגעה לאוטובוס והמשך לפונדק בר בהר בבר גיורא.

פונדק בר בהר – בר גיורא 13:20 – 14:00
הפסקת צהרים.
המקום מסודר. יש שירותים, מים, מזנון ותחנת מידע עם שפע דפדפות.
מקומות ישיבה בפנים ובחוץ גם בשמש וגם בצל.

נסיעה לכיון מערת הנטיפים.

תצפית נחל שורק 14:10 – 14:25
תצפית לנחל שורק. מפרץ חניה לרכב ליד הכביש. יש אפשרות לתצפית בקרבת הכביש שמתאימה גם למוגבלים בהליכה. תצפית נמוכה יותר ירידה בכמה מדרגות (לא מתאים לכסאות גלגלים), כמה סלעים ושולחן פיקניק.
14:10 – 14:25 - תצפית לנחל שורק. מפרץ חניה לרכב ליד הכביש. יש אפשרות לתצפית בקרבת הכביש שמתאימה גם למוגבלים בהליכה. תצפית נמוכה יותר ירידה בכמה מדרגות (לא מתאים לכסאות גלגלים), כמה סלעים ושולחן פיקניק.
מה רואים: רמת רזיאל (ע"ש דוד רזיאל), קרית יובל, הר נוף, הר גילה. נחל שורק, דיר א-שיח, חר טורה,

למטה בואדי של נחל שורק דיר א-שיח' (מנזר הזקן)המיוחס לשייך בדר, קדוש מוסלמי מימה"ב. ישנם מקומות נוספים בהם מזהים את קברו. סביב קברים נוספים (של מאמינים שלו או של בנותיו תלוי בסיפור...)
היה ממשפחת עלי אבן טאלב. מבנה עם כיפה לבנה מוקף עצים. במקום היה עד 48 הכפר דיר א-שיח שחלש על מסילת הברזל. שיך בדר הי קדוש. מיוחד לו נס בעת פגישתו במקום עם הסולטן (הלא הוא צלאח א-דין). אירח את הסולטן וצבאו של כ- 10,000 איש. כדי להשקותם זרק כד על הארץ הכד נשבר ל-5 חלקים מכל אחד בקע מעיין. אלו המעיינות הקיימים עד היום. כדי להאכיל את הצבא הביא קדרת אורז אחת והיא הספיקה לכולם. או לפי מסורת אחרת זרק שעורים ומיד צמח שדה שלם. יש עוד גרסאות ואגדות על שיח בדר.
במבנה פריטים המעידים על מוצא נוצרי ואפשר שיושב על מבנה (מנזר?) נוצרי.
למטה גשר. של הרכבת?
על ראש הר גיורא קבר שיך מרזוק, עוזרו של שייך בדר.
נחל שורק: נחל נפתולים (מיאנדרים). נחל מישורי שקיבל את נפתוליו עם התזוזה של הרי ירושלים. (ר' פירוט בסיכום שיעור) נחל שורק הוא השם העברי של הנחל. בערבית שם שונה לכל חלק.
חר טורה = ח' טנטור (מצודה אולי מהתקופה הישראלית). יש שביל ממערת הנטיפים לח' טורה ובו גם קולמבריום.

המשך נסיעה לכיוון מערת הנטיפים
בדרך רואים את אנדרטת הצלנגר, ומערת שמשון
ומערת שמשון – מערה קרסטית גדולה במצוק צפוני של נחל שורק. השם בגלל קרבתה לצרעה ואשתאול אזורי הפעולה של שמעון.

מערת הנטיפים – מערת שורק -מערת אבשלום: עד 16:00
טל': 02-9911117

שעות פתיחה: אוקטובר עד מרץ כולל 8:00 – 16:00 אפריל עד ספטמבר (כולל) 8:00 – 17:00. ערב רוה"ש, ערב יום כיפור, ערב פסח – פתוח עד 12:00. שבתות וחגים – סגירה שעה מוקדם יותר. כניסה לאתר כתוב עד 15:00 (נראה לי שהכוונה עד שעה לפני הסגירה).
הדרכות: ללא תשלום. במשך השבוע הדרכה מלאה. בשישי שבת וחג הדרכה מקוצרת. אין אפשרות להכנס ללא הדרכה. סרט הדרכה – בשפות שונות. אפשר לראות רק בעברית רק באנגלית או עברית אם כיתוב אנגלי (עבור קבוצה מעורבת).
נגישות: הירידה למטה עם המון מדרגות יש שביל מיוחד לנכים צריך לברר שם. לא מומלץ לעגלות ילדים. במערה עצמה יש רק חלק קטן בכניסה המותאם לנכים. הגישה אליו בעייתית כי המעלון המוביל אליו מתקלקל לעיתים תכופות ולכן צריך לודא מראש שפעיל.
שרותים: אחד בכניסה למעלה ואחד למטה. סבירים.
המערה חמה ולחה.
תצפיות: למעלה ליד הכניסה לאתר ולמטה לפני הכניסה למערה.

ערכנו תצפית עליונה בכניסה. ותצפית תחתונה ליד המערה. הסבר על המחצבה ושיטות חציבה.
הסבר במקום ע"י מלכה מהקורס. סרט הדרכה ואז סיבוב במערה מלווה בהסברים.
הסברים כיצד נוצרים הנטיפים. התבוננות בצורות השונות ו"זיהויין". מלאכים, גמדים, מכשפות ועוד..
המערה התגלתה ב- 1968 במסגרת אחד הפיצוצים שנערכו במחצבה שבמקום. היא הוכרזה כשמורת טבע ונפתחה לקהל ב- 1975. רק חלקה נחקר וחלק קטן עוד יותר פתוח לקהל. זאת כדי לשמור עליה מהרס.
תנועת אנשים במקום עלולה להזיק למערה כי משנה את התנאים הדרושים להמשך קיומה: טמפ' קבועה של 0C22 ולחות של 92 – 100%.
כיצד נוצרת המערה? תהליכי המסרה והשקעה של הסלע. המערה שוכנת בשכבות סלע דולומיט. מי הגשם הבאים במגע עם פחמן דו חמצני Co2 יוצרים חומצה חלקה המסוגלת להמס את סלעי הדולומיט. עיקר ה פחמן הדו חמצני מגיע למים מהקרקע, שבה הוא מצוי בריכוזים גבוהים. תהליך המסת הסלע אורך זמן רב, כאלפי שנים.
פחמן דו חמצני + מים --> חומצה פחמתית
חומצה פחמתית + סלע גיר ==> סלע מומס (במים)
תהליכי ההמהסה של הסלע מתרחשים לאורך הסדקים גרכם מחלחלים המים ולאט ולאט מרחיבים את הסדקים ויוצרים א חלל המערה. כאן מתהפך התהליך. טיפת המים המגיעה למערה רוויה בפחמן דו חמצני וטעונה בחומר מומס משחררת את הפחמן הדו חמצני לחלל המערה ומשקיעה את החומר הגירני. חומר גירני זה בונה כעין עמודים היורדים מן התקרה = הנטיפים או עולים מן הרצפה = הזקיפים במערה. הנטיפים והזקיפים מתעבים ו"צומחים" ולעיתים נפגשים ויוצרים עמוד שלם. לעיתים מתחברים מספר עמודים ויוצרים כעין קיר. לעיתים נפסק התהליך מסיבות שונות שגורמות להפסקת אספקת החומר החדש. לעיתים מתחדש.
המערה קרויה על שם אבשלום שוהם ז"ל שנהרג בעת שרותו הצבאי. אבשלום נקרא על שם קרוב משפחתו, אבשלום פיינברג, מניל"י.

ביבליוגרפיה:
מאמר של ניצן שריג על תעשית מי הורדים בטורקיה
דן בן אמוץ, ארץ ציון ירושלים – מאמרים מעיתונים של פעם כולל מקורות על הרכבת
חומר על הרכבת – תיקיית מוז' אצלי
בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, - אזכור לתקריות הגבול ישראל – ידרן 48 – 56
ידין, בר כוכבא
ויטרוביוס על סלעים והידרולוגיה – ספר שמיני עמ' 171 - 190
יואל בן דב, אבו גוש, הוצ' יד בן צבי, עמ' 34-36 כולל תמונה של כתובות הלגיון
מדריך ישראל כרך יהודה
דפדפות מידע של קק"ל ורשות הטבע והגנים:שמורת טבע חורבת סעדים ועין סעדים (רשות הטבע והגנים)
נתיבי לכת שביל המעיינות ביער עמינדב (קק"ל)
שמורת טבע נחל שורק מסלול נחל קטלב (רשות הטבע והגנים)
צל הנוף יער עמינדב ויד קנדי (קק"ל)
צל הנוף פארק עצמאות ארה"ב (קק"ל)
שמורת טבע מערת הנטיפים (שמורת אבשלום) (רשות הטבע והגנים)
מפות מאטלס כבישים ישראל וממדריך שביל ישראל

נבי סמואל

מפת האתר

קבר שמואל הנביא

מבט אל המצודה


נבי סמואל (במקום הכפר נבי צמויל)

* שרותים: סבירים בכניסה
קיוסק: חסיד עם מיחם שמכין בכוס קלקר תה או נס קפה או בוץ – קצת עלוב אבל כשקר מתקבל בברכה מאד. מוכר גם כיפות ענק וקלטות מוסיקה.
נבי סמואל – האתר נמצא מצפון מערב לירושלים כ- 1 ק"מ צפ-מע לרמות על ראש הר שגובהו 908 מ'. במקום שרידים מתקופת הברזל והלאה. המבנה הבולט הינו מצודה צלבנית שהמשיכה לממלוכית ולעותמנית. במקום מסגד הבנוי על כנסיה צלבנית. זהו מקום הכפר נבי צמויל. האתר מקודש לשלוש הדתות: יהדות, נצרות ואסלאם. כיום הוכרז ההר בשלמותו הוכרז כגן לאומי, אך עם זאת קיים כפר קטן במזרח ההר. לכפר יש מוכתר אך רק כ-20 משפחות. הוא נמצא בתחום גדר ההפרדה ואינו מנוהל על ידי הרשות הפלסטינית.

המקום שימש כאתר עלייה לרגל ליהודים. בתקופה העותמנית היו סיכסוכים בין יהודים ומוסלמים על המקום והוא הפך ב- 1735 למסגד. כיום המקום משמש רק כמקום תפילה יהודי. בתחתית המבנה מערת קבורה המזוהה עם קבר שמואל הנביא ובה מקום תפילה למטה עם הפרדה בין גברים לנשים.

הצלבנים כינו את המקום "הר השמחה" Mons Gaudi כי ממנו ראו לראשונה את ירושלים. מכאן גם הביט ריצ'ארד לב הארי אל עבר העיר שלא כבש ולכן לא נכנס אליה. הכנסיה הוקמה ב- 1157 וסביבה התפתח היישוב. לפי בנבנישתי הוקמה במקום כנסיה ביזנטית. בתקופה הצלבנית הוקם מנזר ע"י נזירים פרמונסטרטנסים שקיבלו את המקום מבלדווין השני יחד עם נחלאות שהשתרעו עד אל בירה ובית איכסא. מדרום לנבי סמואל שרידי חורבה מהתקופה הצלבנית בשם אל בורג'.
צלאח א-דין כבש את המצודה ב- 1187 ומאוחר יותר נהרסה ע"י מוע'טם עיסא, אחינו של צלאח א-דין. הוחזרה, כנראה, לידי הצלבנים בחוזה עם ריצ'ארד מקורנוול ב- 1241.
עדויות על בית כנסת יהודי במקום במאה ה- 15.
במאה ה- 18 הפכו את הכנסיה למסגד עם צריח ע"י אל חלילי (החברוני) הערה לגבי חברון אל חליל (החבר) בערבית כמו חברון (חבר קטן) בעברית. הצריח נהרס במל"ע I ושופץ בתקופת המנדט.
נסיון התיישבות של יהודים במקום ב 1892. היישוב נקרא רמה והוקם ע"י חברת "נחלת ישראל". בתחילה יהודים מירושלים אחר תימנים. אך לאחר מספר שנים ניטש.
במלחמת העולם הראשונה התקיימו כאן קרבות קשים. הדיויזיה הבריטית שכבשה אותו אימצה לעצמה מפתח כסמל כי כבשו את המפתח לירושלים.
קרב קשה ב 23/4/1948 בליל הסדר. חטיבת הראל ויציאה לקרב בניגוד להורות.
במקום שכן הכפר הערבי א-נבי צמויל שנכבש ע"י ישראל ב- 1967.
כיום יש באתר ולידו כולל של ברסלבים.
במקום נערכו חפירות ארכיאולוגית (מטעם הקמ"ט, החופרים מגן, מיכאל). נחשפו שרידים מתקופת הברזל (בית ראשון), התקופה ההלניסטית (חשמונאים), מעט שרידים של מנזר ביזנטי. מצודה צלבנית גדול (50 X 100 מ"ר) עם חציבות נרחבות לפילוס השטח, חציבת אבנים ומקום להערכות סביב המצודה. בחציבות ניתן לראות בליטות אבן שהושארו כדי לאפשר עלייה על הסוסים (אבן הקפצה), לצידן אורוות הבנויות כקמרונות עם אבוסים ושקתות. בתי יוצר (לודא מאיזו תקופה).

זיהוי האתר והקשר לשמואל הנביא:
יש המזהים את האתר עם מצפה, עירו של שמואל הנביא.
העיר בה מת שמואל היא רמה. "וַיָּמָת שְׁמוּאֵל--וַיִּקָּבְצוּ כָל-יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ, וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה; " (שמואל א, כ"ה, 1). וּשְׁמוּאֵל מֵת--וַיִּסְפְּדוּ-לוֹ כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ (שמואל כח, 3). השם לא נשמר והמיקום לא ידוע. יש המזהים עם תל א- נסבה לפי מסורת חז"ל נפטר שמואל בכ"ח באייר (כמו יום ירושלים בימינו...)
עד החפירות בנבי סמואל היה מקובל שלא יכול להיות שרמה היא נבי סמואל אך מאז גילוי השרידים מתקופת הברזל הפך הזיהוי לאפשרי אם כי לא ודאי. הבדחנים מציעים ששמואל א קבור בתל א-נצבה וכאן קבור שמואל ב...

מסורות מהתקופה הביזנטית מספרות על העברת עצמות שמואל לאסיה הקטנה: הירונימוס מספר על העברת עצמות שמואל בשנת 406, בימי המלך הביזנטי ארקדיוס אל העיר חלקדון שבתרקיה. ההסטוריון היוני קליסטוס מספר על העברת העצמות מחלקדון לקושטא.
אלמוקדסי מספר בשנת 985 את הכפר דיר או מר שמואל בסביבות ירושלים. הכוונה, כנראה לנבי סמואל.
הצלבנים זיהו את נבי סמואל עם שילה ואת רמה עם רמלה (יש בית כנסת קראי על שמו ברמלה וגם מקום בו מזהים את קברו של שמואל).
בנימין מטולדה שעבר בארץ ב- 1173 מספר על קבר שמואל הרמתי ברמלה והעברת העצמות משם לשילה היא שן שמואל דה שילה (סט. שמואל דה שילה). הכוונה היא לנבי סמואל והזיהוי עם נבי סמואל ושילה מוטעה כמובן


יש המזהים את נבי סמואל עם אתר בנייתו של משכן גבעון, אך הדעה המקובלת גורסת כי המשכן שכן בתוככי תחום אל-ג'יב.
תצפית מראש המבנה: ההר חולש על כל סביבתו. (היינו ביום עם רוח נוראית וראות לא טובה כל כך.)
צפון: הכפר אל ג'יב. והעיר רמאללה
צפון-מזרח - הכפר ביר נבאללה, גבעה
ממזרח, שכונותיה הצפוניות של ירושלים
דרום - מזרח, השכונות החרדיות בירושלים ושכונת רמות, שרידי כפר צלבני ברמות 06.
מדרום - כביש 1, הר המנוחות וגבעת שאול
דרום – מערב - יישובי מבשרת, קרית יערים, כופירה (כפירה),
מערב - שיפולי הרי בנימין לעבר מישור החוף
מקום לדיון על משמעות פרוזדור ירושלים, יובלי נחל שורק.

הקשרים מקראיים:
תל אל פול = גבעה – קשר לשמואל ושאול. פילגש בגבעה. אל-ג'יב – גבעון – יהושוע והגבעונים
כביש 443 יורד לשפלה – ציר הסטורי עיקרי לחיבור מישור החוף עם גב ההר. זהו תוואי המלחמות של יהושוע. עמק איילון – "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". (יהושוע י, 12)
מכבים: אולי זה האתר שממנו קרא מתיתיהו "מי לה' אלי".

המסגד:
ישבנו בתוך המסגד והמשכנו לשמוע על האתר וקורותיו. גם כאן היה קר מאד. ביום חם המקום נעים יותר (קריר). יונים ריחפו מעלינו מהתקרה הפרוצה. המחרב שמור אך המקום מוזנח ואינו משמש עוד לתפילת מוסלמים. נמצא בידי משרד הדתות. מסביר את מצב המבנה.
דיון על צורת המבנה. איך מזהים שלבים קודמים. במקום ניתן לראות כי המסגד הינו מבנה אורך היושב בעצם על מבנה רוחב קדום יותר הלא הוא הכנסיה הצלבנית שהוסבה למסגד.

תוספות:
האגדה על אלחנן הנזיר ונבי סמואל ..\..\אתרים שונים\נבי סמואל\קבר שמואל הנביא - (נבי סמואל) - אלחנן הנזיר.htmהנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי

ביבליוגרפיה:
וילנאי ירושלים העתיקה ב עמ' 426 - 437
יואל בן-דב, נבי סמואל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.
מ. בנבנישתי, 1984, קרדום 35-36 - ערי ארץ ישראל ואתריה בתקופה הצלבנית, הוצ' אריאל עמ' 244
מאמר " ניכוס המרחב" מאת תכנון ואי תכנון בגדה המערבית ככלי פוליטי מאת שמואל גרואג, אדריכל ומתכנן ערים, 'במקום' http://www.bimkom.org/publicationView.asp?publicationId=36#
· מאמר באריאל 105-106 מדצמבר 1994.
בשערייך ירושלים
ביצוע: יהורם גאון מילים: יוסי גמזו לחן: יחזקאל בראון
עומדות רגלינו בשערייך, ירושלים,ותותחינו מרעימים לך שיר מזמור.ורק דמעות הגאווה שבעיניים נוטפות דומם, על המדים והחגור ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.ציון, זה האושר שואג בחזנו, פראי למנצח מזמור על מקלע, ורימון בשערייךבדמנו חיי, בדמנו חיי משיך ג'ראח עד נבי סמואל, ליל ליל,היו רוחות תש"ח שרות לך, בדרכן:"אם אשכחך, אם אשכחך, ירושלים"אך לא שכחנו - והרי אנחנו כאן!ציון, הלא תשאלי...איכה ישבת בדד, שסועה בין גדרות התיילו איך נשבענו לך, עיר מלך ונביא,כי לא נישק נערותינו על שפתיים עד אם נישק לכותל המערבי ציון, הלא תשאלי...הר הזיתים יוריק, נכון יהיה הר הבית ופטישים יהדהדו בך, חי נפשי! ירושלים, כהנייך ולווייךבדם בונים בך את הבית השלישי ציון, הלא תשאלי...עיר חלומות ואבן, מאכלת ואיל,פעמוני הזמן קמים בך להלום:את עיר שלם היית בטרם גבול ותילו את תהיי מעיר שלם לעיר שלום ציון, הלא תשאלי לשלום בחורייך.ציון, זה רעי שנפלו היוקדים בבכיי.למנצח מזמור על כתות - חרבות בשערייך בזכות אלה תחיי, בזכות אלה תחיי

קרב הראל
ביצוע: שלישיית גשר הירקון מילים ולחן: בובי גיבסון גירסה עברית: חיים חפר

בום בו, בו בום, בום, בוםמחשיך כל היקום ההר אפל הרחוב שחורהעיר גוועת במצור אין לחם אין, אין כלום.בום בו, בו בום, בום, בום הלילה לא ננום נחצה בשקט את הכבישע ם ארבעים כדור לא יששמרני אל רחום.פתחי את התריסים לאט כי מול ביתך עוברים כל אלה שכמעט, כמעט כמעט ולא חוזרים.בום בו, בו בום, בום, בום ליבנו כבר אטום שלושים בנבי סמואל שבעה עשר על הקסטל שיירת נבי דניאל אך אנו עוד נקום.ליל החושך פה למעלה בחובו טומן סכין אם נחזור עוד מן הלילה בעשרים שנה נזקין.אך עוד תראי, את עוד תראיא ת הדרך הפתוחה עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה.מי זה נע שם? זה הרוח,האורב בין השיחים מבטנו הקרוע עוד זוכר קברי אחים. אך עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה עוד תראי, עוד תראי את הדרך הפתוחה. אהובך יצא לקרב אהובך יצא לקרב אבל איפה הוא עכשיו מן הדרך הוא לא שב. מן הדרך הוא לא שב העפר כיסה עיניו את קברו חפרו רעיו כי הוא לא חי עד הבוקר. אם נשוב עוד נערה אם נשוב עוד נערה אם נשוב בחזרה תלבשי שמלה שחורה. תלבשי שמלה שחורה לזכר כל החבורה כי נותרנו עשרה מן הפלוגה עד הבוקר. בום בו, בו בום, בום, בום ליבנו כבר אטום שלושים בנבי סמואל שבעה עשר על הקסטל שיירת נבי דניאל הג'ינג'י מוישה מיכאל מנחם צביקה ושמואלו מוטי גד ובצלאל אך אנו עוד נקום.

בית הקברות הצבאי הבריטי בהר הצופים

החייל מאת רופרט ברוק שנהרג במל"ע הראשונה בהיותו בן 27

בית הקברות הבריטי בהר הצופים
התחלת סיור 13:20 סיום 15:10
נקודת מפגש שער הכניסה. מתאים להתחלה.
חנייה: במדחנים לאורך הכביש הראשי. או בכביש הפנימי חינם. היה המון מקום לאורך שביל זה כדאי לנסות לפני ששמים כסף במדחן. או פשוט להגיע באוטובוס להר הצופים ולרדת מול.

ביבליוגרפיה:
מ. בנבנישתי, 1990, עיר המנוחות בתי העלמין של ירושלים, כתר ירושלים עמ' 37 – 48 .


ב"ק צבאי עבור חללי מלחמת העולם הראשונה הבריטים ובני חבר העמים הבריטי וכן חללי אוייב שנמצאו בשטח. הוקם ב- 1927. במקום קבורים 2,539 חללים.
המצבות: צורה אחידה. בראשן חקוק תג היחידה של הנופל, שמו, מספרו האישי, גילו ותאריך נפילתו. על גבי מצבות רבות חקוק סמלו הדתי של החייל, ומתחתיו רשאית המשפחה לנסח כתובת אישית קצרה. במערב בית הקברות מצויות עשרים וארבע מצבות לחיילים יהודיים (מגן דוד) ומצבות נוספות לחיילים איטלקים, תורכים וגרמנים (המצבות בעלות קצה גלי הן מצבות של מוסלמים, בעלות קצה מחודד- של גרמנים). שינוי מסויים מופיע בראש אבן המצבה עצמה להבדיל בין עמים שונים: בריטים גרמנים תורכים
הרקע: ב-1917 הקמת הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה (The Imperial War Graves Commission). לשם הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפשו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. ולכן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם. בארץ ישראל הועברה האחריות לניהול בתי הקברות הבריטיים מידי הצבא לוועדה האימפריאלית בשנת 1920.
בזמן המלחמה סומנו הקברים בצלבי עץ זמניים בסמוך לאזורי הלחימה. רק לאחר שהועדה האימפריאלית קיבלה את האחריות הפכו את הריכוזים הללו לבתי קבורת. בית הקברות בירושלים הושלם ב- 1927 והוא האחרון. ב"ק נוספים נמצאים בעזה, באר שבע, רמלה, דיר אל בלח ובחיפה
בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בישראל מתקיימים טקסים צבאיים מלאים בימי הזיכרון הבריטי (11 בנובמבר), והאוסטרלי והניו זילנדי (25 באפריל ו 31 באוקטובר). הטקסים מתקיימים ברמלה, ירושלים ובאר שבע. קרובי החללים נוהגים להגיע לביקורים בבתי הקברות. המשרד שמרכז את הטקסים יושב ברמלה 08-92211220. עקב גודלו המצומצם של הסגל הקונסולרי בארץ לא נערכים כל הטקסים בעת ובעונה אחת.
מיקום בית הקברות בירושלים שילוב של שיקולים פרגמטיים כגון ריכוז של קברים ארעיים וקרבה למפקדה יחד עם הנוף המופלא הנשקף מהר הצופים על הקשריו ההסטוריים והדתיים. בכנסיה רשום אמנם שהאדמה ניתנה לבריטים ע"י בני הארץ כאות תודה אך בפועל הם רכשו את האדמה בכסף. במקור רצו לרכוז את השטח שמדרום מערב לב"ק הנוכחי אך לא קיבלו אישור. ב- 1976 מחווה של עיריית ירושלים שקיבלה החלטה להשאיר את השטח מול הב"ק ללא בנייה לגובה שתסתיר את הנוף.
סיור במקום:
לבית הקברות צורה כללית של צלב. נכנסים משער כניסה והולכים לאורך שדירה מרכזית עד הקפלה. מצידי השביל חלקות הקברים. אין סימון הפרדה בין חלקת כל קבר וקבר אלא המצבות עומדות בשורות ברווחים קבועים.
שער הכניסה – זו למעשה מצבת זיכרון ליחידות חיל המשלוח האימפריאלי, אשר תגיהן מסותתים באבן מצדי השער. מעליו יש כתובת הקדשה באנגלית, עברית וערבית. מול השער עומדת מצבת זיכרון לחללים האוסטרליים שנפלו בקרבות על ארץ ישראל.
חצר: גינון מושקע. יש במקום עץ קטלב וכן ניטעו ממנו עוד כמה קטלבים צעירים לשמור על השושלת. עכשיו דצמבר העונה בה יש פרי.
הציר המרכזי של בית הקברות פונה לעיר העתיקה ולמקומות הקדושים, ועל ציר זה עומדים האלמנטים הארכיטקטוניים: לפני השער יש מרפסת עגולה שממנה אפשר לצפות אל הנוף, ממול ניצבת הקפלה ובחזיתה אבן הזיכרון. ציר הרוחב חוצה את ציר האורך באופן שיוצר צלב, ובנקודת הצטלבות השבילים ניצב צלב ההקרבה.
בשדרה המרכזית ניצבים "צלב ההקרבה" ו"אבן הזיכרון", שני מונומנטים סמליים הקבועים בכל בתי העלמין הצבאיים הבריטיים. צלב ההקרבה מורכב על פי ביטויו של רודיארד קיפלינג מ"חרב שלופה הנחה בחיקו של הצלב" והוא סימל את ההקרבה בקרב. אבן הזיכרון מעוצבת כמזבח ועליה חקוקות שלוש מילים שהציע קיפלינג, שהיה חבר בועדה האימפריאלית ושכל את בנו היחיד במלחמה: "שמם יכון לעד".
קפלת זכרון - נמצאת בקצה השדרה. חקוקים בה שמות 3,366 הלוחמים שנפלו במצרים ובארץ ישראל בקרבות מלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. מעל לקפלה פסלו של סנט ג'ורג' נלחם בדרקון. סט. גו'רג' הוא הפטרון של אנגליה. כעת סגור אפשר לתאם פתיחה עם הגנן אבל לדבריי חיים אין שם משהו מיוחד לראות.

קברי החללים היהודים בצד שמאל (מערב) של בית הקברות. יש כתובות אישיות על חלק ממהמצבות בב"ק. קבר אחים עם שני חללים. נפלו כנראה באותו מקום.