יציאה מבנייני האומה, ירושלים – 6:55 נסיעה לכביש אורה עמינדב
שיחה בדרך:
* תזכורת לעצמי לא כל מה שהמדריך רואה מהחלון הקדמי הגדול רואים הנוסעים מהחלונות הצדדיים.
אורה – סלע קירטון תצורת גבעת שאול. קרטון לא אופייני לירושלים, עין יאלו, עין חניה
מצפה ביתר: הגענו 7:15 – 8:30
מצפה לכבוד משפחת הרטמן ושמוורץ עם כתובת "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְהוָה. "(צפניה ג, 20)
דרך עבירה לכל סוגי רכב.
תצפית עם ספסל ישיבה בצורת חצי עיגול, עשוי אבנים אל הנוף. אין שירותים או מים.
* אצלנו דוקא התעקשו לעמוד ליד המדריך כך שגם הנוף הוסתר וגם הספסל לא נוצל. – כדאי להושיב את האנשים לפני תחילת ההדרכה ולעמוד לפניהם וכך כולם יראו.
מה רואים מהתצפית:
ביתר, וואלג'ה, הר גילה – רכס בית ג'אלה – קצה צפ-מז של הר חברון, חוסאן, נווה דניאל, גוש עציון, בית אומר, נחל רפאים, הר גילה – ראס בית ג'אלה – קצה צפ-מז של הר חברון, נבי דניאל, מעבר הר חברון, גבול הרי חברון – הרי ירושלים, רכס ירושלים, גת
רכס הר חברון – נוף כעין בגט מוארך. נשיקה צפ-מז היא בית ג'אלה ונשיקה דר-מע שלוחה מדהריה לתל שוקת.
הר חברון – קמר גבוה השיא רמת אל חליף = אלוני ממרא 1024 מ'. אין בו פרצות והוא קשה לטיפוס.
רכס ירושלים – נוף של אצבעות הנוצר מהשלוחות ההרריות.
בתיר - , ביתר – השם הערבי משמר את השם העברי הקדום. ליד הכפר ח' אל יהוד
שיחה בדרך:
* תזכורת לעצמי לא כל מה שהמדריך רואה מהחלון הקדמי הגדול רואים הנוסעים מהחלונות הצדדיים.
אורה – סלע קירטון תצורת גבעת שאול. קרטון לא אופייני לירושלים, עין יאלו, עין חניה
מצפה ביתר: הגענו 7:15 – 8:30
מצפה לכבוד משפחת הרטמן ושמוורץ עם כתובת "בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם, וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם: כִּי-אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה, בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ, בְּשׁוּבִי אֶת-שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם, אָמַר יְהוָה. "(צפניה ג, 20)
דרך עבירה לכל סוגי רכב.
תצפית עם ספסל ישיבה בצורת חצי עיגול, עשוי אבנים אל הנוף. אין שירותים או מים.
* אצלנו דוקא התעקשו לעמוד ליד המדריך כך שגם הנוף הוסתר וגם הספסל לא נוצל. – כדאי להושיב את האנשים לפני תחילת ההדרכה ולעמוד לפניהם וכך כולם יראו.
מה רואים מהתצפית:
ביתר, וואלג'ה, הר גילה – רכס בית ג'אלה – קצה צפ-מז של הר חברון, חוסאן, נווה דניאל, גוש עציון, בית אומר, נחל רפאים, הר גילה – ראס בית ג'אלה – קצה צפ-מז של הר חברון, נבי דניאל, מעבר הר חברון, גבול הרי חברון – הרי ירושלים, רכס ירושלים, גת
רכס הר חברון – נוף כעין בגט מוארך. נשיקה צפ-מז היא בית ג'אלה ונשיקה דר-מע שלוחה מדהריה לתל שוקת.
הר חברון – קמר גבוה השיא רמת אל חליף = אלוני ממרא 1024 מ'. אין בו פרצות והוא קשה לטיפוס.
רכס ירושלים – נוף של אצבעות הנוצר מהשלוחות ההרריות.
בתיר - , ביתר – השם הערבי משמר את השם העברי הקדום. ליד הכפר ח' אל יהוד
.אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל חקרו את האתר ב- 1880 וגילו כתובת של הלגיון החמישי המקאדוני והאחד עשר הקלאודיאני , אלו הלגיונות שכבשו את ביתר. בחורבה נראו עד 1930 בערך גם שרידי סוללת מצור ומצודה.
השם ביתר - מדרש על השם לפיו מקורו בשני גיבורים שרצו לנקום בדוד ואמרו בתרי? (יעני רק שניים?)
תולדות והשפעת גדר ההפרדה - מרד בר כוכבא 132 – 135 לס'– מיעוט מקורות: דיו קסיוס, התעודות ממערות מדבר יהודה עם מכתבי שמעון בן כוסבא והרבה מדרשים ואגדות. כולל האגדה על בר כוכבא והאריה. ר' גם ירושלמי תענית פ"ד דף סח טור ד ה"ה.
בר כוכבא ובר כוסיבא הם בעצם מדרשים על שמו האמיתי שמעון בן כוסבא. הראשון כשקיוו שמשיח והשני כשנוכחו שהכזיב. תוצאותיו טראומטיות אך היישוב היהודי בא"י התאושש יפה לבסוף.
וולאג'ה – הכפר לא נכבש ע"י צה"ל ב- 48. בהסכמי הפסקת האש הסכים עבדללה להזיז את הכפר שנמצא בואדי קרוב לתואי מסילת הרכבת אל ההר למעלה. המסילה היתה בשטח הירדני. למטה נשארו כמה בניינים כולל בניין בית הספר לבנים המשמש עד היום. תקופה ארוכה היו יחסים טובים בין צה"ל (הפטרולים שעברו במקום ונציגי הצבא) לתושבים.
עין וולאג'ה נובע מניקבה באורך 65 מ' עם אמת מים על גשר האבן. ממנו ניזונות הטראסות היפות עם גני הירק.
שיטת חלוקת המים העתיקה כמו בעת העתיקה: יש בכפר 8 חמולות ובהתאם 8 מחזורי השקייה. כל יום חמולה אחרת. ההשקיה בהצפה ע"י מילוי בריכה וממנה המים ממשיכים לבריכה הבאה. נאמן המים (לכל חמולה נאמן משלה) מודד את גובה המים במקל עם מסמרים ומכוון את מילוי המים. מכאן הביטוי "קנה מידה".
נושא שלא אוזכר בסיור הוא שזכויות העיבוד והגישה לאדמות נשארה בידי התושבים. כעת התוכנית לגדר ההפרדה תגרום להפקעת חלק מהאדמות והריסתן.להרוס את טראסות הנפלאות האלו בשביל מפלצת בטון !!! לא יאומן. הגישה לאדמות האחרות תוגבל בשערים שהנסיון מוכיח שהם לא לכניסה אלא למניעת יציאה. מקומות שאליהם חקלאים פלשתינים יכולים להגיע רק דרך שערים הופכים "נטושים" די מהר כי נמנע מהתושבים להכנס אליהם. אם יתקיימו התוכניות תהיה פגיעה אנושה בתושבי הכפר (בנוסף לפגיעות שכבר עברו בשנים האחרונות) וגם בנוף. לפיכך גם אנשים הדואגים לנוף כמו אברהם שקד נרתמו למאבק. עין א- ג'וזה ליד ואלג'ה. פירוש השם אגוזה קטנה. מעיין יוצא דופן.
גת - סיפור בריחת דוד לאכיש מלך גת " וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-לִבּוֹ, עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם-אֶחָד בְּיַד-שָׁאוּל; אֵין-לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, ... ב וַיָּקָם דָּוִד--וַיַּעֲבֹר הוּא, וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ: אֶל-אָכִישׁ בֶּן-מָעוֹךְ, מֶלֶךְ גַּת. ג וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם-אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו, אִישׁ וּבֵיתוֹ: {פ} (שמואל א כ"ז, 1- 2 )
נחל רפאים – מקור השם אזכור רפאים וזוזים במקרא. "...הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ--עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. יא רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם, כָּעֲנָקִים; וְהַמֹּאָבִים, יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים." (דברים ב, 10) "..ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם." (בראשית יד, 5-6) "... כ אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב, אַף-הִוא: רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ, לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים, יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים". (דברים ב, 19 – 20)
"... יז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים, כִּי-מָשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים, לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד; וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיֵּרֶד אֶל-הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים " {פ} (שמואל ב, ה 17 – 19) וגם שמואל ב, כ"ג וגם דבה"א יד, יא
” ה והיה, כאסף קציר קמה, וזרעו, שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים, בעמק רפאים." (ישעיהו יז, 5-6)
"...יא וַיַּעַל, גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי-בִנְיָמִן—לְמִשְׁפְּחֹתָם.... טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; (יהושוע יח, 11 - 16) מוזכר גם בנחלת בני יהודה ר' יהושוע טו
". יא כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים--הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן: תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ--בְּאַמַּת-אִישׁ. " (דברים ג 10 –11)
נחל רפאים מכונה בערבית ואדי אל ורד = נחל הורדים. בצילומים מסביבות 1920 רואים שאכן היה מלא ורדים. במקום היתה תעשית מי ורדים (מאמר של ניצן שריג על תעשית מי הורדים בטורקיה). ב- 1892 עם הקמת מסילת הרכבת שונה שמו ל "שוכת אל חדיד" = נחל מסילת הברזל.
מבצע צבאי אחרון ברי ירושלים נערך ב- 1946, מבצע "אל ההר" – השתלטות על בתיר וחוסאם עד בית ג'אלה.
חוסאן: במקום היתה תחנת משטרת גבול של הירדנים ("אל אמן אל עאם"). הותקפה ב- 56 ע"י צהל (צנחנים) במסגרת פעולות תגמול על תקופות פאדיון בעמינדב (רצח שתי נשים מאורה שבאו למסוק זיתים). הפעולה היתה נגד הלגיון למרות שהרצח בוצע בידי הפאדיון וחוסיין התנגד. השוטרים עזבו את המקום לפני הפעולה. התחנה נפגעה רק בחלקה אך לאחר שניטשה נשדדו אבניה ע"י תושבי המקום והיא נעלמה. לאחר פעולת תגמול זאת הוחלט על הפסקת פעולות התגמול כי הוחלט שהמחיר בהרוגים גבוה ואינן יעילות. ר' בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, - אזכור לתקריות הגבול ישראל – ידרן 48 - 56
נבי דניאל – קבר נבי דניאל עם עצי אלון סביבו. דרך רומית, מעלה עקרבים ואבני מיל.
הסיפור על שיירת נבי דניאל ממרץ 48 לא התרחש במקום זה אל קצת מרוחק ממנו.
היינו בתצפית שעה ורבע. עיקר ההדרכה היה על מורשת קרב. מעט מאד על גיאולוגיה. לדעת מרכוס הנושאים העיקריים להדרכה באזור הרי ירושלים הם קרבות מלחמת העצמאות וגיאולוגיה. לטעמי אין צורך לרדת לפרטי הפרטים של מה מ"מ א אמר למ"פ ב'. לעומת זאת כדאי להוסיף יותר על החורש הטבעי דרכו עברנו בסיור. כן, יש מקום לדבר על השפעת האדם על הנוף ולהיפך, הקשרים מקראיים והסטוריים. שימור שמות עתיקים ועוד.
8:30 – המשך נסיעה לכיוןן חורבת צעדים דרך שלוחת עמינדב. עברנו ליד יד קנדי. לא עצרנו.
תולדות והשפעת גדר ההפרדה - מרד בר כוכבא 132 – 135 לס'– מיעוט מקורות: דיו קסיוס, התעודות ממערות מדבר יהודה עם מכתבי שמעון בן כוסבא והרבה מדרשים ואגדות. כולל האגדה על בר כוכבא והאריה. ר' גם ירושלמי תענית פ"ד דף סח טור ד ה"ה.
בר כוכבא ובר כוסיבא הם בעצם מדרשים על שמו האמיתי שמעון בן כוסבא. הראשון כשקיוו שמשיח והשני כשנוכחו שהכזיב. תוצאותיו טראומטיות אך היישוב היהודי בא"י התאושש יפה לבסוף.
וולאג'ה – הכפר לא נכבש ע"י צה"ל ב- 48. בהסכמי הפסקת האש הסכים עבדללה להזיז את הכפר שנמצא בואדי קרוב לתואי מסילת הרכבת אל ההר למעלה. המסילה היתה בשטח הירדני. למטה נשארו כמה בניינים כולל בניין בית הספר לבנים המשמש עד היום. תקופה ארוכה היו יחסים טובים בין צה"ל (הפטרולים שעברו במקום ונציגי הצבא) לתושבים.
עין וולאג'ה נובע מניקבה באורך 65 מ' עם אמת מים על גשר האבן. ממנו ניזונות הטראסות היפות עם גני הירק.
שיטת חלוקת המים העתיקה כמו בעת העתיקה: יש בכפר 8 חמולות ובהתאם 8 מחזורי השקייה. כל יום חמולה אחרת. ההשקיה בהצפה ע"י מילוי בריכה וממנה המים ממשיכים לבריכה הבאה. נאמן המים (לכל חמולה נאמן משלה) מודד את גובה המים במקל עם מסמרים ומכוון את מילוי המים. מכאן הביטוי "קנה מידה".
נושא שלא אוזכר בסיור הוא שזכויות העיבוד והגישה לאדמות נשארה בידי התושבים. כעת התוכנית לגדר ההפרדה תגרום להפקעת חלק מהאדמות והריסתן.להרוס את טראסות הנפלאות האלו בשביל מפלצת בטון !!! לא יאומן. הגישה לאדמות האחרות תוגבל בשערים שהנסיון מוכיח שהם לא לכניסה אלא למניעת יציאה. מקומות שאליהם חקלאים פלשתינים יכולים להגיע רק דרך שערים הופכים "נטושים" די מהר כי נמנע מהתושבים להכנס אליהם. אם יתקיימו התוכניות תהיה פגיעה אנושה בתושבי הכפר (בנוסף לפגיעות שכבר עברו בשנים האחרונות) וגם בנוף. לפיכך גם אנשים הדואגים לנוף כמו אברהם שקד נרתמו למאבק. עין א- ג'וזה ליד ואלג'ה. פירוש השם אגוזה קטנה. מעיין יוצא דופן.
גת - סיפור בריחת דוד לאכיש מלך גת " וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-לִבּוֹ, עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם-אֶחָד בְּיַד-שָׁאוּל; אֵין-לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, ... ב וַיָּקָם דָּוִד--וַיַּעֲבֹר הוּא, וְשֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ: אֶל-אָכִישׁ בֶּן-מָעוֹךְ, מֶלֶךְ גַּת. ג וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם-אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו, אִישׁ וּבֵיתוֹ: {פ} (שמואל א כ"ז, 1- 2 )
נחל רפאים – מקור השם אזכור רפאים וזוזים במקרא. "...הָאֵמִים לְפָנִים, יָשְׁבוּ בָהּ--עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם, כָּעֲנָקִים. יא רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף-הֵם, כָּעֲנָקִים; וְהַמֹּאָבִים, יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים." (דברים ב, 10) "..ה וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר, וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ, וַיַּכּוּ אֶת-רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם, וְאֶת-הַזּוּזִים בְּהָם; וְאֵת, הָאֵימִים, בְּשָׁוֵה, קִרְיָתָיִם." (בראשית יד, 5-6) "... כ אֶרֶץ-רְפָאִים תֵּחָשֵׁב, אַף-הִוא: רְפָאִים יָשְׁבוּ-בָהּ, לְפָנִים, וְהָעַמֹּנִים, יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים". (דברים ב, 19 – 20)
"... יז וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים, כִּי-מָשְׁחוּ אֶת-דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ כָל-פְּלִשְׁתִּים, לְבַקֵּשׁ אֶת-דָּוִד; וַיִּשְׁמַע דָּוִד, וַיֵּרֶד אֶל-הַמְּצוּדָה. יח וּפְלִשְׁתִּים, בָּאוּ; וַיִּנָּטְשׁוּ, בְּעֵמֶק רְפָאִים " {פ} (שמואל ב, ה 17 – 19) וגם שמואל ב, כ"ג וגם דבה"א יד, יא
” ה והיה, כאסף קציר קמה, וזרעו, שבלים יקצור; והיה כמלקט שבלים, בעמק רפאים." (ישעיהו יז, 5-6)
"...יא וַיַּעַל, גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי-בִנְיָמִן—לְמִשְׁפְּחֹתָם.... טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; (יהושוע יח, 11 - 16) מוזכר גם בנחלת בני יהודה ר' יהושוע טו
". יא כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים--הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל, הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן: תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ, וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ--בְּאַמַּת-אִישׁ. " (דברים ג 10 –11)
נחל רפאים מכונה בערבית ואדי אל ורד = נחל הורדים. בצילומים מסביבות 1920 רואים שאכן היה מלא ורדים. במקום היתה תעשית מי ורדים (מאמר של ניצן שריג על תעשית מי הורדים בטורקיה). ב- 1892 עם הקמת מסילת הרכבת שונה שמו ל "שוכת אל חדיד" = נחל מסילת הברזל.
מבצע צבאי אחרון ברי ירושלים נערך ב- 1946, מבצע "אל ההר" – השתלטות על בתיר וחוסאם עד בית ג'אלה.
חוסאן: במקום היתה תחנת משטרת גבול של הירדנים ("אל אמן אל עאם"). הותקפה ב- 56 ע"י צהל (צנחנים) במסגרת פעולות תגמול על תקופות פאדיון בעמינדב (רצח שתי נשים מאורה שבאו למסוק זיתים). הפעולה היתה נגד הלגיון למרות שהרצח בוצע בידי הפאדיון וחוסיין התנגד. השוטרים עזבו את המקום לפני הפעולה. התחנה נפגעה רק בחלקה אך לאחר שניטשה נשדדו אבניה ע"י תושבי המקום והיא נעלמה. לאחר פעולת תגמול זאת הוחלט על הפסקת פעולות התגמול כי הוחלט שהמחיר בהרוגים גבוה ואינן יעילות. ר' בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, - אזכור לתקריות הגבול ישראל – ידרן 48 - 56
נבי דניאל – קבר נבי דניאל עם עצי אלון סביבו. דרך רומית, מעלה עקרבים ואבני מיל.
הסיפור על שיירת נבי דניאל ממרץ 48 לא התרחש במקום זה אל קצת מרוחק ממנו.
היינו בתצפית שעה ורבע. עיקר ההדרכה היה על מורשת קרב. מעט מאד על גיאולוגיה. לדעת מרכוס הנושאים העיקריים להדרכה באזור הרי ירושלים הם קרבות מלחמת העצמאות וגיאולוגיה. לטעמי אין צורך לרדת לפרטי הפרטים של מה מ"מ א אמר למ"פ ב'. לעומת זאת כדאי להוסיף יותר על החורש הטבעי דרכו עברנו בסיור. כן, יש מקום לדבר על השפעת האדם על הנוף ולהיפך, הקשרים מקראיים והסטוריים. שימור שמות עתיקים ועוד.
8:30 – המשך נסיעה לכיוןן חורבת צעדים דרך שלוחת עמינדב. עברנו ליד יד קנדי. לא עצרנו.
8:35 – 9:10 ח' סעדים - חניית בוקר
אין שירותים, פחי אשפה או מים גם לא מקום ישיבה מסודר. מקום חניה נוח לאוטובוס. יש תיבת מידע עם דפדפות.
* במפת מהדפדפת של הקק"ל מסומן חניון עם שולחנות ומים. לבדוק איפה החניון המוסדר. הכוונה כנראה לחניון "קדושי קהיר" הסמוך.
ביב:
דף מידע הקרן הקיימת "נתיבי לכת – שביל המעיינות ביער עמינדב".
דף מידערשות הטבע והגנים "שמורת טבע חורבת סעדים ועין סעדים".
שביל ישראל עמ' 163 והלאה
* בדפדפות עצות לגבי המסלול ואפציית פיצול.
אין שירותים, פחי אשפה או מים גם לא מקום ישיבה מסודר. מקום חניה נוח לאוטובוס. יש תיבת מידע עם דפדפות.
* במפת מהדפדפת של הקק"ל מסומן חניון עם שולחנות ומים. לבדוק איפה החניון המוסדר. הכוונה כנראה לחניון "קדושי קהיר" הסמוך.
ביב:
דף מידע הקרן הקיימת "נתיבי לכת – שביל המעיינות ביער עמינדב".
דף מידערשות הטבע והגנים "שמורת טבע חורבת סעדים ועין סעדים".
שביל ישראל עמ' 163 והלאה
* בדפדפות עצות לגבי המסלול ואפציית פיצול.
ח' סעדים 9:15 ([2] במפת קק"ל
רחבה ביער עם עצי אלון מצוי גדולים סביב מבנה מקודש – מקאם שיח אחמד שנחשב לבעל סגולה לפריון לעקרות.
מקור השם: לא ברור. לא ידוע הכתיב של השם בערבית ס או צ. האם במשמעות גברת או מסעד (עזרה) או מקום רם ונישא. או סעידה במשמעות מאושרת.
המבנה הוא שירד מחווה ביזנטית שהיתה במקום. בעבר היו כאן שרידי משקוף עם כתובת לטינית "זה בית מדרשו של הכומר מריאנוס" – המקום שימש כמוסד לימוד נוצרי.
הערה של מרכוס על כך שב- 48 היו הרי ירושלים חשופים כמעט לחלוטין מצומח פרט לדרך שער הגיא שם יוער באורנים ע"ח הבריטים. מאוחר יותר ייעור ע"י הקק"ל.
במקום שרידי בית בד והבתולה שרדה במרכז. במקום גם שרידי גת (לא ראינו אותה).
ממשיכים בדרך העפר לצידה בורות לכבישת סיד (לא ראינו).
מפעלי המעיינות: הסברים כללים
המעיינות בירושלים לא עולים בצורה טבעית אלא יש צורך בהתערבות אדם כדי להעלותם אל פני השטח. מתקנים לשיפור הנביעה.
נקודת המוצא היא בריכת אגירה, שימוש בטראסות מפולסות (שטח הטראסות = בית שלחין), תעלות שילוח --> צורך בתכנון הנדסי. קיימות כבר מתקופות קדומות.
אזכור בשיר השירים "גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם." (שיר השירים ד, 12) - הלא הוא נקבה עם חדר תת קרקעי מורחב כמו אין קבו, עין צובא
" יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.." {ס} (שיר השירים ב, 14) – המדרגה היא הטראסה.
השיפוע האידיאלי הוא של 1% - 2% ומתאים לניקוז תקין מחד והשהייה מספקת לספיקת המים מאידך.
ביב: ראה ויטרוביוס על סלעים והידרולוגיה – פרק 8 על מפעלי מים
הבריכות מתמלאות מ- 6 בערב עד 6 בבוקר = 12 שעות.
הבריכות שראינו בשביל בנויות אבן ומטוייחות.
גודל הבריכה תלוי בספיקת המעיין.
תיארוך: לדעת מרכוס בתי שלחין ומתקניהם באזור ירושלים הם מהמאה ה- 1 לס' בערך.
לדעת מרכוס מאחר ופיתוח מפעל מים כזה דורש השקעה רבה סביר להניח שהותקנו בימי בית II בעת שהיה צורך בעורף חקלאי נרחב. את ההשקעה היה ניתן לכסות בהכנסות מתקופת העליות לרגל.
מפעלי מים של הלגיון: בניה ו / או תחזוקה. עדות מכתובות לגיונות במפעלי מים של מעיינות. הכתובות הם בעצם של וקסילטיו. וקסילטיו = יח' רומית מסופחת ללגיון וכפופה ישירות לנציב. היו שני סוגים: אחד למשימה ספציפית והאחרת לעבודות ציבוריות. כתובות של יח' כאלו הקשורות במפעלי מים נמצאו בבתיר (לגיון X ו- XI) לדעת מרכוס עדות שהמפעל קודם למרד כי לאחריו נפגע הלגיונות הללו. לודא ביב: PEF. כן נמצאו באבו ע'וש (לגיון (X בכנסיה הצלבנית ובמנזר האחיות סט. ג'וזף בשימוש משני (ר' יואל בן דב, אבו גוש, הוצ' יד בן צבי, עמ' 34-36 כולל תמונה). אמת המים של קיסריה (לגיון VI ו- X).
הלכנו בשבילים עם סימון כחול כתום כחול, לבן כחול כתום, ירוק לבן ירוק. המסלול שלנו ירוק
ירידה לשביל המעיינות: 9:30
תיבת מידע – ריקה בצומת השבילים
שביל 3 ק"מ מח' סעדים לעין חנדק דרך שכבת החוואר שביער עמינדב. לאורכו מספר מעיינות שכבה יפים: עינות עמינדב, מעין עוזי ומעין תמר. סכנת החלקה בימי גשם.
מצפה חורשת הארבעה: לזכר ארבעה שנפלו בששת הימים.
תצפית: מעלה החמישה, גבעת אדר, עמק נחל שורק, הר נוף, הדסה עין כרם, בית זית, אבן ספיר. נבי סמואל, מעלה החמישה, תל צובה-בלמונט, סטף, הר הטיסים, מושב רמת רזיאל.
הערה: פירוש השם צובא ערימת חיטה. השורש צבא למשהו נפוח כמו למשל בטן.
עינות עמינדב 10:00 [3]
* כדי לראות את הנקבה והבריכה צריך לרדת מהשביל. יש צורך בפנס.
עצירה בנקבה עם כמה בריכות ובריכה עם מגרעת להורדת עודפי המים ומתחתיה מערכת שלחין.
המקום מכוסה באורנים שמסתירים את חלקה של המערכת.
רחבה ביער עם עצי אלון מצוי גדולים סביב מבנה מקודש – מקאם שיח אחמד שנחשב לבעל סגולה לפריון לעקרות.
מקור השם: לא ברור. לא ידוע הכתיב של השם בערבית ס או צ. האם במשמעות גברת או מסעד (עזרה) או מקום רם ונישא. או סעידה במשמעות מאושרת.
המבנה הוא שירד מחווה ביזנטית שהיתה במקום. בעבר היו כאן שרידי משקוף עם כתובת לטינית "זה בית מדרשו של הכומר מריאנוס" – המקום שימש כמוסד לימוד נוצרי.
הערה של מרכוס על כך שב- 48 היו הרי ירושלים חשופים כמעט לחלוטין מצומח פרט לדרך שער הגיא שם יוער באורנים ע"ח הבריטים. מאוחר יותר ייעור ע"י הקק"ל.
במקום שרידי בית בד והבתולה שרדה במרכז. במקום גם שרידי גת (לא ראינו אותה).
ממשיכים בדרך העפר לצידה בורות לכבישת סיד (לא ראינו).
מפעלי המעיינות: הסברים כללים
המעיינות בירושלים לא עולים בצורה טבעית אלא יש צורך בהתערבות אדם כדי להעלותם אל פני השטח. מתקנים לשיפור הנביעה.
נקודת המוצא היא בריכת אגירה, שימוש בטראסות מפולסות (שטח הטראסות = בית שלחין), תעלות שילוח --> צורך בתכנון הנדסי. קיימות כבר מתקופות קדומות.
אזכור בשיר השירים "גַּן נָעוּל, אֲחֹתִי כַלָּה; גַּל נָעוּל, מַעְיָן חָתוּם." (שיר השירים ד, 12) - הלא הוא נקבה עם חדר תת קרקעי מורחב כמו אין קבו, עין צובא
" יד יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה.." {ס} (שיר השירים ב, 14) – המדרגה היא הטראסה.
השיפוע האידיאלי הוא של 1% - 2% ומתאים לניקוז תקין מחד והשהייה מספקת לספיקת המים מאידך.
ביב: ראה ויטרוביוס על סלעים והידרולוגיה – פרק 8 על מפעלי מים
הבריכות מתמלאות מ- 6 בערב עד 6 בבוקר = 12 שעות.
הבריכות שראינו בשביל בנויות אבן ומטוייחות.
גודל הבריכה תלוי בספיקת המעיין.
תיארוך: לדעת מרכוס בתי שלחין ומתקניהם באזור ירושלים הם מהמאה ה- 1 לס' בערך.
לדעת מרכוס מאחר ופיתוח מפעל מים כזה דורש השקעה רבה סביר להניח שהותקנו בימי בית II בעת שהיה צורך בעורף חקלאי נרחב. את ההשקעה היה ניתן לכסות בהכנסות מתקופת העליות לרגל.
מפעלי מים של הלגיון: בניה ו / או תחזוקה. עדות מכתובות לגיונות במפעלי מים של מעיינות. הכתובות הם בעצם של וקסילטיו. וקסילטיו = יח' רומית מסופחת ללגיון וכפופה ישירות לנציב. היו שני סוגים: אחד למשימה ספציפית והאחרת לעבודות ציבוריות. כתובות של יח' כאלו הקשורות במפעלי מים נמצאו בבתיר (לגיון X ו- XI) לדעת מרכוס עדות שהמפעל קודם למרד כי לאחריו נפגע הלגיונות הללו. לודא ביב: PEF. כן נמצאו באבו ע'וש (לגיון (X בכנסיה הצלבנית ובמנזר האחיות סט. ג'וזף בשימוש משני (ר' יואל בן דב, אבו גוש, הוצ' יד בן צבי, עמ' 34-36 כולל תמונה). אמת המים של קיסריה (לגיון VI ו- X).
הלכנו בשבילים עם סימון כחול כתום כחול, לבן כחול כתום, ירוק לבן ירוק. המסלול שלנו ירוק
ירידה לשביל המעיינות: 9:30
תיבת מידע – ריקה בצומת השבילים
שביל 3 ק"מ מח' סעדים לעין חנדק דרך שכבת החוואר שביער עמינדב. לאורכו מספר מעיינות שכבה יפים: עינות עמינדב, מעין עוזי ומעין תמר. סכנת החלקה בימי גשם.
מצפה חורשת הארבעה: לזכר ארבעה שנפלו בששת הימים.
תצפית: מעלה החמישה, גבעת אדר, עמק נחל שורק, הר נוף, הדסה עין כרם, בית זית, אבן ספיר. נבי סמואל, מעלה החמישה, תל צובה-בלמונט, סטף, הר הטיסים, מושב רמת רזיאל.
הערה: פירוש השם צובא ערימת חיטה. השורש צבא למשהו נפוח כמו למשל בטן.
עינות עמינדב 10:00 [3]
* כדי לראות את הנקבה והבריכה צריך לרדת מהשביל. יש צורך בפנס.
עצירה בנקבה עם כמה בריכות ובריכה עם מגרעת להורדת עודפי המים ומתחתיה מערכת שלחין.
המקום מכוסה באורנים שמסתירים את חלקה של המערכת.
עיינות עוזי
שני מעיינות הנובעים זה לצד זה. השם העברי משמר את שמם הערבי - עין אבו-ע'זי.
בריכת אבן מטוייחת.
שביל עפר 11:00
חתכנו מהשביל למטה במורד קצת תלול בשביל ירוק לבן ירוק לכיוון עין חנדק, דרך הכביש של אבן ספיר.
פיסול ביער 11:15
הנגריה של אמיר באומפלר 02-6429289
הסבר של האמן על המקום. (מנחם מכירו כי בנו ז"ל עבד שם).
ריהוט מעץ מלא ומחברי עץ בלבד וכן מפסל טוטמים. במקום גם עבודות קרמיקה (ראיתי בחצר) ומפסל גם מאבן. יש לו גם סאונה והוא מתעניין בתרבות אינדיאנית. עבודה של קבוצות שונות בשיתוף פעולה. פעם עסקו בעיקר בשיתוף פעולה יהודי-ערבי היום לאו דוקא אלא במגזרים שונים באופן כללי.
עין חנדק 11:45
עין חנדק פירושו בערבית, מעיין השוחה או התעלה. אפשר להכנס לתוך המעיין. צריך פנסים וכמובן בגדים קצרים או להחלפה כשיש מים. לא נכנסתי.
למעין שלוש תעלות תת קרקעיות האחת באורך 75. נחשבה למעין הנקבה הארוך ביותר עד לגילוי עין גוויזה (ע"י מרכוס) ששטחו פי 3. תעלה נוספת של 30 מ' שחלקה תת קרקעי וחלקה גלוי. הנקבה משמשת כמעין באר אופקית. המים נאגרים בבריכה. המתקן הוא כנראה הרודיאני מהמאה ה- 1 לפנה"ס.
שרידי מבנה של מנזר יוחנן במדבר.
מנזר יוחנן במדבר
מבנה אבן השייך לפרנציסקנים. מסורת נוצרית על התבודדות יוחנן המטביל במקום. שם הערבי "אל חביס" = מקום התבודדות. בחצר מעין קטן וגן מטופח, חנות מזכרות. פתוח למבקרים בשבתות בלבד. לא נכנסו.
חלק תחתון של עין חנדק 12:20
מקום ישיבה על הסלעים המשקיפים על הקיר.
ממשיכים בשביל למטה. חלקו עם מדרגות עד קיר ענק ("הכותל הקטן"). קיר אדיר 9.5 מ' גובהו בנוי בנייה יבשה עם טריזי אבן לחיזוק. אבנים מלבניות שחלקן שוקלות 9 – 10 טון. במקומות שמתוקן מתקופה מאוחרת קטע של אבני גוויל קטנות. הקיר האדיר הזה אינו אלא טראסה. תפיקדו לעצור את המים המצטברים מאחור. צריך קיר אדיר לעוצרם כי אדמת הטרה רוסה מתנפחת.
בנייה יבשה עוזרת להזעה של הקיר דרך המגעים בין האבנים.
תארוך: כנראה מהתקופה ההרודיאנית. אולי חלק מחווה מלכותית "גן המלך". אין הוכחה לכאן או לכאן.
המקום לא מטופל. היה נסיון של כמה גופים לטפל במקום. נוקה ושוקם אך לא תוחזק ומצבו התדרדר שוב. בסטף פתרו את הבעייה ע"י חלוקת חלקות לאנשים שמטפחים אותן בשיטות של חקלאות עתיקה.
המשך ירידה למטה עד לכביש 386 שם חיכה האוטובוס. אפשר לחצות את הכביש במנהרה. יותר בטוח.
13:00 הגעה לאוטובוס והמשך לפונדק בר בהר בבר גיורא.
פונדק בר בהר – בר גיורא 13:20 – 14:00
הפסקת צהרים.
המקום מסודר. יש שירותים, מים, מזנון ותחנת מידע עם שפע דפדפות.
מקומות ישיבה בפנים ובחוץ גם בשמש וגם בצל.
נסיעה לכיון מערת הנטיפים.
תצפית נחל שורק 14:10 – 14:25
תצפית לנחל שורק. מפרץ חניה לרכב ליד הכביש. יש אפשרות לתצפית בקרבת הכביש שמתאימה גם למוגבלים בהליכה. תצפית נמוכה יותר ירידה בכמה מדרגות (לא מתאים לכסאות גלגלים), כמה סלעים ושולחן פיקניק.
14:10 – 14:25 - תצפית לנחל שורק. מפרץ חניה לרכב ליד הכביש. יש אפשרות לתצפית בקרבת הכביש שמתאימה גם למוגבלים בהליכה. תצפית נמוכה יותר ירידה בכמה מדרגות (לא מתאים לכסאות גלגלים), כמה סלעים ושולחן פיקניק.
מה רואים: רמת רזיאל (ע"ש דוד רזיאל), קרית יובל, הר נוף, הר גילה. נחל שורק, דיר א-שיח, חר טורה,
למטה בואדי של נחל שורק דיר א-שיח' (מנזר הזקן)המיוחס לשייך בדר, קדוש מוסלמי מימה"ב. ישנם מקומות נוספים בהם מזהים את קברו. סביב קברים נוספים (של מאמינים שלו או של בנותיו תלוי בסיפור...)
היה ממשפחת עלי אבן טאלב. מבנה עם כיפה לבנה מוקף עצים. במקום היה עד 48 הכפר דיר א-שיח שחלש על מסילת הברזל. שיך בדר הי קדוש. מיוחד לו נס בעת פגישתו במקום עם הסולטן (הלא הוא צלאח א-דין). אירח את הסולטן וצבאו של כ- 10,000 איש. כדי להשקותם זרק כד על הארץ הכד נשבר ל-5 חלקים מכל אחד בקע מעיין. אלו המעיינות הקיימים עד היום. כדי להאכיל את הצבא הביא קדרת אורז אחת והיא הספיקה לכולם. או לפי מסורת אחרת זרק שעורים ומיד צמח שדה שלם. יש עוד גרסאות ואגדות על שיח בדר.
במבנה פריטים המעידים על מוצא נוצרי ואפשר שיושב על מבנה (מנזר?) נוצרי.
למטה גשר. של הרכבת?
על ראש הר גיורא קבר שיך מרזוק, עוזרו של שייך בדר.
נחל שורק: נחל נפתולים (מיאנדרים). נחל מישורי שקיבל את נפתוליו עם התזוזה של הרי ירושלים. (ר' פירוט בסיכום שיעור) נחל שורק הוא השם העברי של הנחל. בערבית שם שונה לכל חלק.
חר טורה = ח' טנטור (מצודה אולי מהתקופה הישראלית). יש שביל ממערת הנטיפים לח' טורה ובו גם קולמבריום.
המשך נסיעה לכיוון מערת הנטיפים
בדרך רואים את אנדרטת הצלנגר, ומערת שמשון
ומערת שמשון – מערה קרסטית גדולה במצוק צפוני של נחל שורק. השם בגלל קרבתה לצרעה ואשתאול אזורי הפעולה של שמעון.
מערת הנטיפים – מערת שורק -מערת אבשלום: עד 16:00
טל': 02-9911117
שעות פתיחה: אוקטובר עד מרץ כולל 8:00 – 16:00 אפריל עד ספטמבר (כולל) 8:00 – 17:00. ערב רוה"ש, ערב יום כיפור, ערב פסח – פתוח עד 12:00. שבתות וחגים – סגירה שעה מוקדם יותר. כניסה לאתר כתוב עד 15:00 (נראה לי שהכוונה עד שעה לפני הסגירה).
הדרכות: ללא תשלום. במשך השבוע הדרכה מלאה. בשישי שבת וחג הדרכה מקוצרת. אין אפשרות להכנס ללא הדרכה. סרט הדרכה – בשפות שונות. אפשר לראות רק בעברית רק באנגלית או עברית אם כיתוב אנגלי (עבור קבוצה מעורבת).
נגישות: הירידה למטה עם המון מדרגות יש שביל מיוחד לנכים צריך לברר שם. לא מומלץ לעגלות ילדים. במערה עצמה יש רק חלק קטן בכניסה המותאם לנכים. הגישה אליו בעייתית כי המעלון המוביל אליו מתקלקל לעיתים תכופות ולכן צריך לודא מראש שפעיל.
שרותים: אחד בכניסה למעלה ואחד למטה. סבירים.
המערה חמה ולחה.
תצפיות: למעלה ליד הכניסה לאתר ולמטה לפני הכניסה למערה.
ערכנו תצפית עליונה בכניסה. ותצפית תחתונה ליד המערה. הסבר על המחצבה ושיטות חציבה.
הסבר במקום ע"י מלכה מהקורס. סרט הדרכה ואז סיבוב במערה מלווה בהסברים.
הסברים כיצד נוצרים הנטיפים. התבוננות בצורות השונות ו"זיהויין". מלאכים, גמדים, מכשפות ועוד..
המערה התגלתה ב- 1968 במסגרת אחד הפיצוצים שנערכו במחצבה שבמקום. היא הוכרזה כשמורת טבע ונפתחה לקהל ב- 1975. רק חלקה נחקר וחלק קטן עוד יותר פתוח לקהל. זאת כדי לשמור עליה מהרס.
תנועת אנשים במקום עלולה להזיק למערה כי משנה את התנאים הדרושים להמשך קיומה: טמפ' קבועה של 0C22 ולחות של 92 – 100%.
כיצד נוצרת המערה? תהליכי המסרה והשקעה של הסלע. המערה שוכנת בשכבות סלע דולומיט. מי הגשם הבאים במגע עם פחמן דו חמצני Co2 יוצרים חומצה חלקה המסוגלת להמס את סלעי הדולומיט. עיקר ה פחמן הדו חמצני מגיע למים מהקרקע, שבה הוא מצוי בריכוזים גבוהים. תהליך המסת הסלע אורך זמן רב, כאלפי שנים.
פחמן דו חמצני + מים --> חומצה פחמתית
חומצה פחמתית + סלע גיר ==> סלע מומס (במים)
תהליכי ההמהסה של הסלע מתרחשים לאורך הסדקים גרכם מחלחלים המים ולאט ולאט מרחיבים את הסדקים ויוצרים א חלל המערה. כאן מתהפך התהליך. טיפת המים המגיעה למערה רוויה בפחמן דו חמצני וטעונה בחומר מומס משחררת את הפחמן הדו חמצני לחלל המערה ומשקיעה את החומר הגירני. חומר גירני זה בונה כעין עמודים היורדים מן התקרה = הנטיפים או עולים מן הרצפה = הזקיפים במערה. הנטיפים והזקיפים מתעבים ו"צומחים" ולעיתים נפגשים ויוצרים עמוד שלם. לעיתים מתחברים מספר עמודים ויוצרים כעין קיר. לעיתים נפסק התהליך מסיבות שונות שגורמות להפסקת אספקת החומר החדש. לעיתים מתחדש.
המערה קרויה על שם אבשלום שוהם ז"ל שנהרג בעת שרותו הצבאי. אבשלום נקרא על שם קרוב משפחתו, אבשלום פיינברג, מניל"י.
ביבליוגרפיה:
מאמר של ניצן שריג על תעשית מי הורדים בטורקיה
דן בן אמוץ, ארץ ציון ירושלים – מאמרים מעיתונים של פעם כולל מקורות על הרכבת
חומר על הרכבת – תיקיית מוז' אצלי
בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, - אזכור לתקריות הגבול ישראל – ידרן 48 – 56
ידין, בר כוכבא
ויטרוביוס על סלעים והידרולוגיה – ספר שמיני עמ' 171 - 190
יואל בן דב, אבו גוש, הוצ' יד בן צבי, עמ' 34-36 כולל תמונה של כתובות הלגיון
מדריך ישראל כרך יהודה
דפדפות מידע של קק"ל ורשות הטבע והגנים:שמורת טבע חורבת סעדים ועין סעדים (רשות הטבע והגנים)
נתיבי לכת שביל המעיינות ביער עמינדב (קק"ל)
שמורת טבע נחל שורק מסלול נחל קטלב (רשות הטבע והגנים)
צל הנוף יער עמינדב ויד קנדי (קק"ל)
צל הנוף פארק עצמאות ארה"ב (קק"ל)
שמורת טבע מערת הנטיפים (שמורת אבשלום) (רשות הטבע והגנים)
מפות מאטלס כבישים ישראל וממדריך שביל ישראל
שני מעיינות הנובעים זה לצד זה. השם העברי משמר את שמם הערבי - עין אבו-ע'זי.
בריכת אבן מטוייחת.
שביל עפר 11:00
חתכנו מהשביל למטה במורד קצת תלול בשביל ירוק לבן ירוק לכיוון עין חנדק, דרך הכביש של אבן ספיר.
פיסול ביער 11:15
הנגריה של אמיר באומפלר 02-6429289
הסבר של האמן על המקום. (מנחם מכירו כי בנו ז"ל עבד שם).
ריהוט מעץ מלא ומחברי עץ בלבד וכן מפסל טוטמים. במקום גם עבודות קרמיקה (ראיתי בחצר) ומפסל גם מאבן. יש לו גם סאונה והוא מתעניין בתרבות אינדיאנית. עבודה של קבוצות שונות בשיתוף פעולה. פעם עסקו בעיקר בשיתוף פעולה יהודי-ערבי היום לאו דוקא אלא במגזרים שונים באופן כללי.
עין חנדק 11:45
עין חנדק פירושו בערבית, מעיין השוחה או התעלה. אפשר להכנס לתוך המעיין. צריך פנסים וכמובן בגדים קצרים או להחלפה כשיש מים. לא נכנסתי.
למעין שלוש תעלות תת קרקעיות האחת באורך 75. נחשבה למעין הנקבה הארוך ביותר עד לגילוי עין גוויזה (ע"י מרכוס) ששטחו פי 3. תעלה נוספת של 30 מ' שחלקה תת קרקעי וחלקה גלוי. הנקבה משמשת כמעין באר אופקית. המים נאגרים בבריכה. המתקן הוא כנראה הרודיאני מהמאה ה- 1 לפנה"ס.
שרידי מבנה של מנזר יוחנן במדבר.
מנזר יוחנן במדבר
מבנה אבן השייך לפרנציסקנים. מסורת נוצרית על התבודדות יוחנן המטביל במקום. שם הערבי "אל חביס" = מקום התבודדות. בחצר מעין קטן וגן מטופח, חנות מזכרות. פתוח למבקרים בשבתות בלבד. לא נכנסו.
חלק תחתון של עין חנדק 12:20
מקום ישיבה על הסלעים המשקיפים על הקיר.
ממשיכים בשביל למטה. חלקו עם מדרגות עד קיר ענק ("הכותל הקטן"). קיר אדיר 9.5 מ' גובהו בנוי בנייה יבשה עם טריזי אבן לחיזוק. אבנים מלבניות שחלקן שוקלות 9 – 10 טון. במקומות שמתוקן מתקופה מאוחרת קטע של אבני גוויל קטנות. הקיר האדיר הזה אינו אלא טראסה. תפיקדו לעצור את המים המצטברים מאחור. צריך קיר אדיר לעוצרם כי אדמת הטרה רוסה מתנפחת.
בנייה יבשה עוזרת להזעה של הקיר דרך המגעים בין האבנים.
תארוך: כנראה מהתקופה ההרודיאנית. אולי חלק מחווה מלכותית "גן המלך". אין הוכחה לכאן או לכאן.
המקום לא מטופל. היה נסיון של כמה גופים לטפל במקום. נוקה ושוקם אך לא תוחזק ומצבו התדרדר שוב. בסטף פתרו את הבעייה ע"י חלוקת חלקות לאנשים שמטפחים אותן בשיטות של חקלאות עתיקה.
המשך ירידה למטה עד לכביש 386 שם חיכה האוטובוס. אפשר לחצות את הכביש במנהרה. יותר בטוח.
13:00 הגעה לאוטובוס והמשך לפונדק בר בהר בבר גיורא.
פונדק בר בהר – בר גיורא 13:20 – 14:00
הפסקת צהרים.
המקום מסודר. יש שירותים, מים, מזנון ותחנת מידע עם שפע דפדפות.
מקומות ישיבה בפנים ובחוץ גם בשמש וגם בצל.
נסיעה לכיון מערת הנטיפים.
תצפית נחל שורק 14:10 – 14:25
תצפית לנחל שורק. מפרץ חניה לרכב ליד הכביש. יש אפשרות לתצפית בקרבת הכביש שמתאימה גם למוגבלים בהליכה. תצפית נמוכה יותר ירידה בכמה מדרגות (לא מתאים לכסאות גלגלים), כמה סלעים ושולחן פיקניק.
14:10 – 14:25 - תצפית לנחל שורק. מפרץ חניה לרכב ליד הכביש. יש אפשרות לתצפית בקרבת הכביש שמתאימה גם למוגבלים בהליכה. תצפית נמוכה יותר ירידה בכמה מדרגות (לא מתאים לכסאות גלגלים), כמה סלעים ושולחן פיקניק.
מה רואים: רמת רזיאל (ע"ש דוד רזיאל), קרית יובל, הר נוף, הר גילה. נחל שורק, דיר א-שיח, חר טורה,
למטה בואדי של נחל שורק דיר א-שיח' (מנזר הזקן)המיוחס לשייך בדר, קדוש מוסלמי מימה"ב. ישנם מקומות נוספים בהם מזהים את קברו. סביב קברים נוספים (של מאמינים שלו או של בנותיו תלוי בסיפור...)
היה ממשפחת עלי אבן טאלב. מבנה עם כיפה לבנה מוקף עצים. במקום היה עד 48 הכפר דיר א-שיח שחלש על מסילת הברזל. שיך בדר הי קדוש. מיוחד לו נס בעת פגישתו במקום עם הסולטן (הלא הוא צלאח א-דין). אירח את הסולטן וצבאו של כ- 10,000 איש. כדי להשקותם זרק כד על הארץ הכד נשבר ל-5 חלקים מכל אחד בקע מעיין. אלו המעיינות הקיימים עד היום. כדי להאכיל את הצבא הביא קדרת אורז אחת והיא הספיקה לכולם. או לפי מסורת אחרת זרק שעורים ומיד צמח שדה שלם. יש עוד גרסאות ואגדות על שיח בדר.
במבנה פריטים המעידים על מוצא נוצרי ואפשר שיושב על מבנה (מנזר?) נוצרי.
למטה גשר. של הרכבת?
על ראש הר גיורא קבר שיך מרזוק, עוזרו של שייך בדר.
נחל שורק: נחל נפתולים (מיאנדרים). נחל מישורי שקיבל את נפתוליו עם התזוזה של הרי ירושלים. (ר' פירוט בסיכום שיעור) נחל שורק הוא השם העברי של הנחל. בערבית שם שונה לכל חלק.
חר טורה = ח' טנטור (מצודה אולי מהתקופה הישראלית). יש שביל ממערת הנטיפים לח' טורה ובו גם קולמבריום.
המשך נסיעה לכיוון מערת הנטיפים
בדרך רואים את אנדרטת הצלנגר, ומערת שמשון
ומערת שמשון – מערה קרסטית גדולה במצוק צפוני של נחל שורק. השם בגלל קרבתה לצרעה ואשתאול אזורי הפעולה של שמעון.
מערת הנטיפים – מערת שורק -מערת אבשלום: עד 16:00
טל': 02-9911117
שעות פתיחה: אוקטובר עד מרץ כולל 8:00 – 16:00 אפריל עד ספטמבר (כולל) 8:00 – 17:00. ערב רוה"ש, ערב יום כיפור, ערב פסח – פתוח עד 12:00. שבתות וחגים – סגירה שעה מוקדם יותר. כניסה לאתר כתוב עד 15:00 (נראה לי שהכוונה עד שעה לפני הסגירה).
הדרכות: ללא תשלום. במשך השבוע הדרכה מלאה. בשישי שבת וחג הדרכה מקוצרת. אין אפשרות להכנס ללא הדרכה. סרט הדרכה – בשפות שונות. אפשר לראות רק בעברית רק באנגלית או עברית אם כיתוב אנגלי (עבור קבוצה מעורבת).
נגישות: הירידה למטה עם המון מדרגות יש שביל מיוחד לנכים צריך לברר שם. לא מומלץ לעגלות ילדים. במערה עצמה יש רק חלק קטן בכניסה המותאם לנכים. הגישה אליו בעייתית כי המעלון המוביל אליו מתקלקל לעיתים תכופות ולכן צריך לודא מראש שפעיל.
שרותים: אחד בכניסה למעלה ואחד למטה. סבירים.
המערה חמה ולחה.
תצפיות: למעלה ליד הכניסה לאתר ולמטה לפני הכניסה למערה.
ערכנו תצפית עליונה בכניסה. ותצפית תחתונה ליד המערה. הסבר על המחצבה ושיטות חציבה.
הסבר במקום ע"י מלכה מהקורס. סרט הדרכה ואז סיבוב במערה מלווה בהסברים.
הסברים כיצד נוצרים הנטיפים. התבוננות בצורות השונות ו"זיהויין". מלאכים, גמדים, מכשפות ועוד..
המערה התגלתה ב- 1968 במסגרת אחד הפיצוצים שנערכו במחצבה שבמקום. היא הוכרזה כשמורת טבע ונפתחה לקהל ב- 1975. רק חלקה נחקר וחלק קטן עוד יותר פתוח לקהל. זאת כדי לשמור עליה מהרס.
תנועת אנשים במקום עלולה להזיק למערה כי משנה את התנאים הדרושים להמשך קיומה: טמפ' קבועה של 0C22 ולחות של 92 – 100%.
כיצד נוצרת המערה? תהליכי המסרה והשקעה של הסלע. המערה שוכנת בשכבות סלע דולומיט. מי הגשם הבאים במגע עם פחמן דו חמצני Co2 יוצרים חומצה חלקה המסוגלת להמס את סלעי הדולומיט. עיקר ה פחמן הדו חמצני מגיע למים מהקרקע, שבה הוא מצוי בריכוזים גבוהים. תהליך המסת הסלע אורך זמן רב, כאלפי שנים.
פחמן דו חמצני + מים --> חומצה פחמתית
חומצה פחמתית + סלע גיר ==> סלע מומס (במים)
תהליכי ההמהסה של הסלע מתרחשים לאורך הסדקים גרכם מחלחלים המים ולאט ולאט מרחיבים את הסדקים ויוצרים א חלל המערה. כאן מתהפך התהליך. טיפת המים המגיעה למערה רוויה בפחמן דו חמצני וטעונה בחומר מומס משחררת את הפחמן הדו חמצני לחלל המערה ומשקיעה את החומר הגירני. חומר גירני זה בונה כעין עמודים היורדים מן התקרה = הנטיפים או עולים מן הרצפה = הזקיפים במערה. הנטיפים והזקיפים מתעבים ו"צומחים" ולעיתים נפגשים ויוצרים עמוד שלם. לעיתים מתחברים מספר עמודים ויוצרים כעין קיר. לעיתים נפסק התהליך מסיבות שונות שגורמות להפסקת אספקת החומר החדש. לעיתים מתחדש.
המערה קרויה על שם אבשלום שוהם ז"ל שנהרג בעת שרותו הצבאי. אבשלום נקרא על שם קרוב משפחתו, אבשלום פיינברג, מניל"י.
ביבליוגרפיה:
מאמר של ניצן שריג על תעשית מי הורדים בטורקיה
דן בן אמוץ, ארץ ציון ירושלים – מאמרים מעיתונים של פעם כולל מקורות על הרכבת
חומר על הרכבת – תיקיית מוז' אצלי
בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים, - אזכור לתקריות הגבול ישראל – ידרן 48 – 56
ידין, בר כוכבא
ויטרוביוס על סלעים והידרולוגיה – ספר שמיני עמ' 171 - 190
יואל בן דב, אבו גוש, הוצ' יד בן צבי, עמ' 34-36 כולל תמונה של כתובות הלגיון
מדריך ישראל כרך יהודה
דפדפות מידע של קק"ל ורשות הטבע והגנים:שמורת טבע חורבת סעדים ועין סעדים (רשות הטבע והגנים)
נתיבי לכת שביל המעיינות ביער עמינדב (קק"ל)
שמורת טבע נחל שורק מסלול נחל קטלב (רשות הטבע והגנים)
צל הנוף יער עמינדב ויד קנדי (קק"ל)
צל הנוף פארק עצמאות ארה"ב (קק"ל)
שמורת טבע מערת הנטיפים (שמורת אבשלום) (רשות הטבע והגנים)
מפות מאטלס כבישים ישראל וממדריך שביל ישראל
No comments:
Post a Comment